רשומות

בין דם לדם

תמונה
בין דם לדם התורה מצווה על הזוג היהודי להימנע מקיום תשמיש המיטה כאשר האישה מדממת. והתורה מונה 2 סוגים של דם: דם זבה ודם נדה. דם הנדה הוא דם המחזור החודשי הקבוע, ואילו דם זבה הוא דם שיורד שלא בעתו. בתקופת הנדה והזבה אסור כל דבר אשר האישה המדממת נוגעת בו גם נטמא ולכן על הזוג לשמור נגיעה בתקופה הזאת. ההבדל העיקרי בין דם נדה לדם זבה הוא אופן הטהרה המתיר את התשמיש. אחרי נדה, יש להמתין 7 ימים מתחילת הנדה, ואילו אחרי הזבה יש להמתין 1 עד 7 ימים אחרי שהדם פסק מלרדת. כיום המנהג המקובל לשמור כל מחזור כאילו הוא זבה על מנת להימנע מטעויות, אבל במקור זה לא היה אמור להיות ככה. להלן תרשים עם הסבר כיצד שומרים על טהרת המשפחה לפי התורה ימים אדומים הם ימי המחזור החודשי. יום מספר 1 זה היום בו נראה דם ונקבע כי זה הוא דם מחזור. לא משנה מה אורך המחזור בפועל, שומרים 7 ימים מתחילת ראיית הדם. הליכה למקווה צריכה להיות או שבעה ימים אחרי תחילת הדם או בסוף הדימום (לפי הטווח הארוך יותר) ימים צהובים הם ימי זבה. בימים אלו לא אמור לרדת דם. אם הוא יורד יש 2 אופציות: יום או יומיים של דם היא זבה קטנה וחייב במקווה יום או יומי

מיהו יהודי

תמונה
מיהו יהודי בני ישראל ליעקב-ישראל אבינו היו שתים עשרה בנים ובת. ראובן [1], שמעון [2], לוי [3], יהודה [4], יששכר [5], זבולון [6], דן [7], נפתלי [8], גד [9], אשר [10], יוסף [11], בנימין [12], ודינה [13]. אלו הם הילדים של ישראל והעם נקרא על שמם - בני ישראל, שתים עשר השבטים של ישראל. שימו לב כי אין שבט דינה, ומדוע? כי התורשה לפי התורה היא דרך אבות. תורשה בכל התנ"ך כולו מספר בראשית ועד דברי הימים התורשה נקבעת לפי האב. "וַיִּהְיוּ יְמֵי-אָדָם, אַחֲרֵי הוֹלִידוֹ אֶת-שֵׁת...", " וְאֵלֶּה, תּוֹלְדֹת תֶּרַח--תֶּרַח הוֹלִיד אֶת-אַבְרָם", "אַבְרָהָם, הוֹלִיד אֶת-יִצְחָק", "גּוּר בָּאָרֶץ הַזֹּאת, וְאֶהְיֶה עִמְּךָ וַאֲבָרְכֶךָּ: כִּי-לְךָ וּלְזַרְעֲךָ, אֶתֵּן אֶת-כָּל-הָאֲרָצֹת הָאֵל"... רשימת הדוגמאות עוד ארוכה. האם כמעט אף פעם לא מוזכרת, ברמה שלפעמים אנחנו אפילו לא יודעים מתוך הכתוב מי היא הייתה. למשל, אימו של דוד המלך (נִצֶּבֶת) מאין לנו שזאת הייתה אמא שלו? רק מדברי חכמים, זה לא כתוב בתנ"ך, זה תורה שבעל פה. ישנו פסוק שאומר שאסור לנו להתערבב עם הג

שפן מעלה גרה

תמונה
שפן מעלה גרה? לפני כמה ימים הסב מישהו את תשומת ליבי לשאלה מאוד מעניינת. לדברם, יש טעות בתורה. כתוב בספר ויקרא פרק יא פסוקים ה-ו "וְאֶת הַשָּׁפָן כִּי מַעֲלֵה גֵרָה הוּא וּפַרְסָה לֹא יַפְרִיס טָמֵא הוּא לָכֶם: וְאֶת הָאַרְנֶבֶת כִּי מַעֲלַת גֵּרָה הִוא וּפַרְסָה לֹא הִפְרִיסָה טְמֵאָה הִוא לָכֶם:". אבל ידוע לנו כי ארנבים ושפנים לא מעלים גרה. אז מה אנחנו יכולים להבין מזה? שהתורה טועה? שהתורה לא יודעת ביולוגיה בסיסית של ארנבים?  התשובה היא הרבה יותר פשוטה. הטעות היא לא בתורה אלה בדורות מאוחרים יותר, ואני אסביר. אם להוציא מילים מתוך הקונטקסט ניתן בטעות לחשוב שהתורה מדברת על ארנבים ושפנים כפי שאנו מכירים אותם היום, מכרסמים קטנים וחמודים עם אוזניים גדולות. אבל אם לקרוא לא שורה אחת אלה את כל הטקסט כפי שהוא, ניתן לראות בקלות שהתורה פשוט מדברת על חיות אחרות. שימו לב לכתוב המלא: "וַיְדַבֵּר יְהוָֹה אֶל משֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן לֵאמֹר אֲלֵהֶם: דַּבְּרוּ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר זֹאת הַחַיָּה אֲשֶׁר תֹּאכְלוּ מִכָּל הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר עַל הָאָרֶץ: כֹּל מַפְרֶסֶת פַּרְסָה וְשֹׁסַעַת ש

תפילין על יד שמאל וחרב ביד ימין

תמונה
תפילין על יד שמאל וחרב ביד ימין הירידה למצרים לכתחילה אנו רואים שיעקב ובניו נולדו בארץ ישראל. ונשאלת השאלה, הלא היה אפשר שישארו בה? הרי אם האומה הייתה מתפתחת בארץ לא היו נאלצים לעשות מלחמת כיבוש, היינו שליטים על הארץ מההתחלה וזהו. אבל אבותינו ירדו למצרים ושם האומה התפתחה. ולא בנחת רוח התפתחה אלה בגלות, בעבודת פרך, ובצער. ואיך הגיעו למצב הזה? כאן יש שתי אפשרויות. האפשרות הראשונה שזה קרה בעקבות שנאת אחים ומכירת יוסף לעבדות שהרי אנו רואים סדר השתלשלות אירועים שזה הביא לזה. ואילו האפשרות השניה שזאת הייתה נבואה שניתנה לאברהם עוד בהיותו אברם שנאמר: “וַיֹּאמֶר לְאַבְרָם יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה” [ספר בראשית • פרק ט"ו • פסוק י"ג]” ולא היה מנוס מהנבואה הזאת. המציאות היא שיכול להיות ששתי האפשרויות נכונות ולא סותרות זו לזו. ה’ ידע שזה מה שיקרה בעתיד ולא היה רצונו לשנות את הדבר. אמנם אילו לא היו מוכרים האחים את יוסף, מי יודע מה היה קורה? אולי הנבואה המפחידה הייתה מתבטלת, ואולי היה קורה משהו אחר שהיה מכריח

A BRIEF HISTORY OF THE ISRAELI-PALESTINIAN CONFLICT

תמונה
A BRIEF HISTORY OF THE ISRAELI-PALESTINIAN CONFLICT It all began approximately two thousand years ago when the Babylonians took over the kingdoms of Judea and Israel around 586 BCE. Then came the Persian empire (539-332 BCE) and the Hellenists (332-141 BCE), and then it was briefly taken back by the Jews (The Maccabee army) and that’s what Hanuka is all about. But the return to power didn’t last for long, and in 63 BCE, the majority of the Jewish population was exiled by the Romans. They burned the Jewish Holy Temple, murdered thousands, and even renamed the land from Israel to “Palestina”. Fast forward to 1948, the diaspora of the Jewish people was finally about to be over. After being spread across the world suffering horrific violence against them through the years, the Jewish people were finally able to return to their homeland. At this point, Palestina belonged to the British crown after it was conquered from the Ottoman Empire (in 1917) and the population was a mix of Brits (m

כמה נקודות חשובות

תמונה
כמה נקודות חשובות - התורה היא מסר ישיר מהקב"ה שניתנה לנו ביד משה הנביא. - התורה מכילה סיפורים על מנת ללמד דרך ארץ ומוסר + את ההיסטוריה של העם שלנו. - התורה מכילה חוקים שאדם ההולך לפי חוקים אלו הוא אדם טוב ומוסרי כי אלו הם חוקי ה'. הוא ברא את העולם לכן הוא יודע יותר מה טוב ומה רע ועלינו ללכת לפי החוקים האלה על מנת ליצור חברה טובה לחיות בה. - בני ישראל הם שבט (שפעם היו 12 היום אחד). והתורה היא חוקי המוסר של השבט. תופעה של חוקי מוסר ודת השייכת לשבט מסויים היא אינה תופעה ייחודית רק לנו, אבל זה לא דבר רע, אלה ההיפך, זה דבר נפלא. שבט, עם, ללא חוקי מוסר אחידים נראה כמו ארצות הברית היום. מלחמת מוסרים שונים בתוך העם. - את חוקי המדינה יש לבסס על חוקי התורה כי חוקי מדינה חייבים להיות מוסריים. ואני אספר לכן סוד קטן: המדינה שלנו לא הולכת לפי התורה. הלוואה בריבית (לא תיקח נשך), אי הוצאה של רוצחים להורג (השופך דם אדם) ועוד כל מיני דוגמאות כאלה ואחרות בהם המדינה נכשלת ללכת לפי המוסר של השבט שעבורו המדינה הזאת נוסדה. - מצד שני בית דין תורה (הסנהדרין לשעבר) וגוף ממשלתי הם גופים נפרדים ואין לאחד

להיות ער

תמונה
להיות ער לאחרונה ישנה תנועה חברתית שנקראת WOKE - להיות ער. אנשים "מתעוררים" ו-"מעירים" את תשומת הלב לבעיות חברתיות שונות כגון גזענות, הומופוביה, שוביניזם, הפליה, משבר האקלים, פשעי מלחמה, וכו'. אנחנו היהודים לכאורה צריכים לשמוח שהתנועה הזאת קיימת, שהרי היהודים היו מיעוט נרדף במשך אלפיים שנה. ואפילו עכשיו כשיש לנו מדינה, אויבים זרים עדיין רודפים אותנו. יהודים בחו"ל עדיין סובלים מאנטישמיות, יהודים בארץ סובלים מהטרור של אויבים זרים המנסים לכבוש אותנו. אנחנו מדינה מאוד קטנה שנמצאת תחת אש בלתי פוסקת בחסות מדינות ענקיות כמו איראן ורוסיה. אנשים שקוראים לעצמם "ערים" אמורים להיות מאה אחוז בצד שלנו לפי ההיגיון. אך למרבה הצער דווקא אותם אנשים "ערים" ו-"ליברליים" הם גם מאוד אנטישמים והם מעדיפים להאמין לשקרים של ארגוני טרור מאשר לעובדות מוכחות של מדינה דמוקרטית. את האבסורד הזה לא ניתן להסביר במילים. בזמן שבעזה זורקים להט"בים מגגות בניין, ואילו בישראל תולים דגלים צבעוניים ועורכים לכבודם מצעד, להט"בים בארצות הברית (ולעיטים גם פה בארץ

יותר משני מגדרים

תמונה
יותר משני מגדרים זכר ונקבה ברא אותם כל החיים על פני כדור הארץ - בני אדם, בעלי חיים, ואף צמחים, מתחלקים לשני מינים – זכר ונקבה. הדבר שקובע את המין של היצור הוא תסמינים פזיים כגון איברי רבייה. ישנם בריות מיוחדות כמו החלזונות אשר יכולים לשנות את מינם במהלך חייהם, ויש בריות כמו סוסוני הים בהם ההיריון מוטל על הזכרים. ישנם גם מוטציות גנטיות אשר גורמות להולדת תינוקות עם איברי רבייה לא שגרתיים. ויש ניתוחים פלסטיים שיכולים לשנות את תצורת איבר הרבייה מנשי לגברי ומגברי לנשי. אבל התהליך הזה הוא מאוד מסובך, ארוך, יקר, ובעל השלכות בריאותיות, לכן יש לשקול אותו בכובד ראש. אבל הרוב המכריע של היצורים החיים מתחלקים לזכרים ונקבות. ויאמר להם פרו ורבו ומילאו את הארץ הטבע ברא אותנו עם תפקידים מגדריים מובנים אשר כרגע אין ביכולתינו לשנות. הזכר מזריע זרע והנקבה מפרישה ביצית. הזרע נכנס בביצית וככה אנחנו מתרבים. יש יצורים שהביצה יוצאת מגופם ואחר כך בוקעת, ויש יצורים השומרים על הולד בתוך גופם עד שהוא יוצא החוצה. תהליך זה שומר על הישרדות המין של בעל החיים, ללא רבייה אין צאצאים וללא צאצאים אין המשכיות.  מינים רבים נ

האם אלהים יכול לברוא אבן שהוא לא יוכל להרים

תמונה
  האם אלהים יכול לברוא אבן שהוא לא יוכל להרים לשאלה הזאת יש שורשים עוד מימי הביניים הקדומים. פילוסופים ותיאולוגים במשך דורות רבים ניסו לענות על השאלה הזאת, אז אין שגם אני לא אנסה.  במטמטיקה יש פרדוקס מעניין לגבי המושג של האינסוף. מצד אחד לא יכול להיות משהו גדול יותר מהאינסוף, מצד שני הוכח כבר שקיימים גדלים שונים של אינסוף והם לא כולם שווים זה לזה. ניתן לחשוב על זה בצורה מטמתית או גרפית. אנסה להציג את שתי השיטות. בייצוג מטמתי של אינסוף תחשבו על סט המכיל את כל המספרים השלמים: 1, 2, 3… עד אינסוף. כמה אלמנטים יהיו בסט? אינסוף אלמנטים.  עכשיו תחשבו על סט של כל השברים העשרוניים 0.1, 0.2, 0.3… כמה אלמנטים יהיו בסט? אינסוף אלמנטים – אבל הסט הזה גדול יותר. כמה שברים יש בין 0 ל-1? אינסוף שברים 0.1, 0.01, 0.001… זה אומר שהסט של כל המספרים בין 0 ל-1 יהיה באותו גודל כמו הסט של כל המספרים השלמים. אבל אם לעשות סט של סטים של כל המספרים בין 0 ל-1, בין 1 ל-2 וכן העלאה – נקבל סט גדול יותר.  תחשבו על רשת אינסופית בה על כל ס"מ מרובע יש נקודה שחורה. כמה נקודות שחורות יש? אינסוף. עכשיו תחשבו על רשת אינס

רשתות חברתיות

תמונה
רשתות חברתיות הפוסט הזה מכיל תיאורים גרפיים לא נעימים, הוזהרתם!  בעבר, אנשים היו יושבים בשירותים על האסלה, חושבים מחשבות, מגבשים דעות, ואז מורידים את המים ומתנגבים. היום נהוג להקיא את הדעות שלהם על המקלדת כדי שאנשים אחרים ידרכו על זה בטעות כשהם מטיילים לתומם ברחבי המרשתת. והדבר המדהים הוא שאתרי המדיה החברתית המתרגלים התנהגות כזו הם מאוד מפורסמים ועשירים, ואנחנו מרגישים צורך פיזי ללכת לאינסטגרם או לפייסבוק לפחות כמה פעמים ביום. ואם זה לא מגעיל אתכם, תחשבו שלא כולם שוטפים את הנפש אחרי שהם היו שם. אנחנו גולשים במורד הפיד (FEED) שלנו בפייסבוק, באינסטגרם, בטיקטוק, או ביוטוב. רואים שם טבע וחיות, אמנות, מתכונים של אוכל, שירים, בדיחות, תוכן חינוכי. ואז לפתע אנחנו נעצרים כדי להריח פוסט דעה שמישהו אחר השאיר. העובדה שהדעה שלו שונה משלנו מכעיסה אותנו, איך הוא מעז לסמן את הפיד שלי בדעה שלו?! אז אנחנו מרימים את הרגל.. כלומר, את האצבע וכותבים לו תגובה זועמת כדי שידעו שהטריטוריה הזאת שלנו. עכשיו אנחנו מרגישים יותר טוב. סימנו את הטריטוריה שלנו בתגובה בה הוחכנו לעצמנו שאנחנו צודקים יותר ואנחנו יכולים לה

כשר בהשגחת הבד"ץ

תמונה
כשר בהשגחת הבד"ץ מה זה הבד"ץ? בניגוד לרבנות הראשית לישראל שהיא גוף מדיני המתפרנס ממיסים, בית דין צדק (בד"ץ) הוא עסק פרטי. המוצר שלו הוא השגחה הלכתית יותר מקפידה על ייצור והכנת אוכל ודברים אחרים. על מנת שהעסק ימכור את המוצר שלו צריך קהל יעד. אז מי קהל היעד? קהל היעד הוא כמובן אנשים המעוניינים לקנות מוצרים שהוכשרו על ידי הבד"ץ.  יתרונות ניתן להמשיל ולהשוות כשרות לאבטחת איכות. ישנם גופים מדיניים או פרטיים שתפקידם לפקח על איכות המוצרים. למשל משרד הבריאות מפקח על תרופות, מזון, ואף מכשור רפואי בין היתר. מת"י (מכון תקנים ישראל) מוודא כי מוצרים המיוצרים בארץ עומדים בסטנדרטים ומותרים למכירה. ואילו גופים כגון ה-IPC הם מכון תקנים בינלאומי המפקח על מוצרי אלקטרוניקה. בכל הנוגע לכשרות, תפקידם של אלו שלמדו הלכה בתור קריירה (הרבנים, והמשגיחים) לוודא כי המוצרים שהעם קונה יהיו כשרים.  הסיבה מדוע יש כמות כה גבוהה של חנויות כשרות בארץ היא עקב הביקוש הרב. הכשרות היא חלק בלתי נפרד מהפרנסה של העסק. תחשבו מה היה קורה אם רשת ענקית כגון שופרסל לפתע היו מאבדים את תעודת הכשרות שלהם. יחד ע

עלייה להר הבית

תמונה
עלייה להר הבית "כי כל אלהי העמים אלילים וה’ שמים עשה" (תהילים צו’ ה’) בימינו ישנה מחלוקת מסוימת בנושא עליה להר הבית. האם מותר ליהודי דתי לעלות לשם? אני עומד  בצד האוסר. חכמינו ז"ל אסרו עלינו להיכנס לבית עבודה זרה אפילו לא לבקר סתם שמא מקום טמא הוא. ואני לגמרי מבין את האיסור הזה, המקום מטמא את הנפש. אני זוכר כשהייתי ילד קטן, אימי הייתה לוקחת אותי לטיולים ביום שבת לכל מיני מקומות בארץ. אני זוכר באחד הטיולים שהיה נקרא "ירושלים של שלוש דתות”, או "ירושלים הקדושה" או משהו כזה, נכנסנו לכותל המערבי, למסגד בהר הבית, ולכנסייה. המסגד לא עשה עלי רושם חזק במיוחד אבל הכניסיה ללא ספק הותירה בי רגש שאני זוכר עד היום. היה משהו מיוחד באווירה השקטה, בריח הנרות. ליצור אסוציאציה חיובית עם בית עבודה זרה מטמא את הנפש. זה יוצר מקום בלב שבו אולי העבודה הזרה היא לא דבר נטו שלילי ורע אלה שאולי יש בה משהו מיוחד, משהו חיובי. הדבר נכון גם לחגים של הגויים. יש לי אסוציאציות מאוד חיוביות מהילדות עם קישוט עץ אשוח, עם האווירה הקסומה של השנה האזרחית החדשה (הנובי גוד), האוכל, השולחן המשפחתי,

אנטישמיות

תמונה
אנטישמיות היהודים זה עם כל כך קטן אנחנו מהווים בסך הכל 0.2% מאוכלוסיית העולם, אפילו לא אחוז אחד. הסינים לעומת זאת מהווים 17.72% מאוכלוסיית העולם. בעבר הם היו אימפריה כובשת, והיום הם מעצמת התעשייה. היהודים מעולם לא היו אימפריה, הכי הרבה שהיה לנו זה ממלכה קטנטנה במזרח התיכון, ומדינה קטנטנה באותו המקום אלפיים שה אחרי זה. ומה אנחנו בסה"כ ביקשנו? לחיות. אנחנו לא מנסים לכבוש אף אחד, להשמיד אף אחד, להשטלת על העולם, שום דבר בסגנון, בסה"כ 0.2% מהאוכלוסיה שרוצה לחיות, להתפרנס, להקים משפחה, לגדל ילדים. זאת המטרה של הקיום שלנו היום, וזאת היתה מטרה שלנו מאז שאנחנו קיימים כעם. ההגיון הבריא אומר, עם כל כך קטן ושקט בטח אף אחד לא שמע עלינו. ואלו שבמקרה מכירים אותנו אין להם שום סיבה לשנוא אותנו. אבל המציאות היא אחרת. הדת הקטנה שלנו המיועדת רק לנו מוכרת בכל העולם ויש עוד 2 דתות ענקיות מבוססות עליה. כמעט לכל אחד בעולם יש דיעה מגובשת על היהודים ועל מדינת ישראל. כמעט ואין מישהו שלא מכיר את הסיפור שלנו. מיציאת מצרים ועד הכנסיה לארץ המובטחת. בכל פעם שאנחנו במלחמה כל העולם מתערב לטוב ולרע. בין אם עוז

מודעות עצמית מלאכותית

תמונה
מודעות עצמית מלאכותית תארו לעצמכם שיום אחד נבנה רובוט שיהיה כל-כך חכם, שבשיחה עיוורת מולו אנשים לא ידעו להבדיל בין הרובוט לבין בן אדם. תארו לעצמכם רובוט שמתנהג כאילו הוא מודע לעצמו. האם זה נחשב יצור חי? האם לנתק אותו ייחשב לרצח? האם עלינו לתת לרובוט הזה זכויות? האם יש לו בחירה חופשית או שזאת רק אשליה? מהי בינה מלאכותית וכיצד היא פועלת? על השאלה הזאת ניתן לכתוב ספרים שלמים, אבל לצורך הפוסט אשתדל להסתפק בהסבר מתומצת. בינה מלאכותית היא תוכנת מחשב שיודעת לבצע משימות ספציפיות. לשחק שחמט, להמיר מילים מדוברות לכתובות, להפוך מסמכים סרוקים לטקסט שניתן לערוך, לזהות מה יש בתצלום אם זה עץ או כלב, לאבחן בעיות רפואיות על סמך ממצאי בדיקות, להציע לי איזה סרטון יוטיוב אני ארצה לראות על סמך סרטונים אחרים שכבר ראיתי, או איזה מוצר ארצה לקנות על סמך מוצרים אחרים שכבר קניתי, או היסטוריית החיפוש שלי בגוגל, או הדברים שאני מדבר עליהם עם אנשים אחרים כשאני חושב שהטלפון לא מקשיב. ולאחרונה, בינה מלאכותית יכולה לצייר ציור על סמך תיאור מילולי (כמו האילוסטרציה של הבלוג הזה), ואפילו לכתוב בלוג פוסט שהכותרת שלו הוא &qu