התיאוריה שלי
שלבי התפתחות של תיאוריה מדעית:
- צופים בתופעה
- משערים הסבר לתופעה
- עושים ניסוי. על הניסוי להיות מתועד באופן כזה שכל אחד יכול לשחזר אותו.
- אם ההשערה לא מצליחה לחזות את תוצאות הניסוי, מתקנים אותה, או מחליפים להשערה חדשה, וחוזרים על התהליך
- אם ההשערה מצליחה לחזות את תוצאות הניסוי בכל פעם היא הופכת להיות תיאוריה. על מנת להפריך תיאוריה, יש להביא הוכחות שהיא לא תיאוריה נכונה. ההוכחה צריכה לבוא בצורת ניסוי שהתיאוריה נכשלת לחזות את תוצאותיו.
הפרכה של תיאוריה אחת לא מהווה הוכחה לתיאוריה אלטרנטיבית.
על מנת להחליף תיאוריה אחת בתיאוריה אחרת, על התיאוריה החדשה להסביר את כל התופעות שהתיאוריה הקיימת הסבירה, וגם את התופעה החדשה הסותרת את התיאוריה הנוכחית. כמובן שבמילה "להסביר", אני מתכוון לחיזוי מדיוק של תוצאות ניסוי.
דוגמה בולטת היא מאמיני העולם השטוח. לצורה הכדורית של העולם יש שלל הוכחות, תצלומים, ומדידות. עולם כדורי מהווה הסבר וגם יכול לחזות את כל התופעות הנצפות בטבע כגון זריחה, שקיעה, ליקוי ירח, ליקוי חמה, חילופי עונות, כח משיכה ועוד. לעומת זאת, העולם השטוח נכשל להסביר את התופעות האלו באופן ברור, נכשל לבצע ניסויים שניתן להסביר רק בזה שהעולם שטוח, ואפילו נכשל להסביר עובדות שסותרות את שטחיות העולם. למשל העובדה שלא רואים את ספרד או טוניס מחופי ישראל, ולא רואים את אנטרקטיקה מחופי אוסטרליה, אפילו לא עם טלסקופ.
למעשה, תיאוריה זו נוסחה שמסבירה תופעות שניתן לבדוק, וחוזה תוצאות של ניסוי באופן מדויק.
תיאוריה היא לא עובדה, אבל היא מבוססת על עובדות.
למשל כוח המשיכה. אם אני אצליח לבצע ניסוי שבו תיאורית כוח המשיכה תחזה תוצאה אחת, אך הניסוי יציג תוצאה אחרת, והניסוי יהיה מתועד באופן כזה, שכל אחד בעולם יוכל לשחזר אותו, ואף אחד לא ימצא כשל הגיוני בניסוי שלי, תיאורית כוח המשיכה תצטרך להשתנות ולהתאים את עצמה לעובדה החדשה.
וזה לא משהו דמיוני, אלה זה כבר קרה. ככה הפיזיקה של אלברט איינשטיין החליפה את הפיזיקה הניוטונית ב-25 במאי 1919.
כל ענפי המדע עובדים באופן הזה, פיזיקה, כימיה, ביולוגיה ואפילו פסיכולוגיה. העיקרון הזה גם נוכח במערכת החוקית. על מנת להוכיח שמישהו ביצע פשע כלשהו יש להביא הוכחות, ותיאוריה מדוייקת כיצד התבצע הפשע. תיאוריה אלטרנטיבית שמסבירה באופן מספק את כל הראיות יכולה לנקות את החשדות. התיאוריה צריכה גם לחזות תוצאות ניסוי. למשל, אם לפי התיאוריה שלי הכסף הגנוב קבור במקום כלשהו, חפירה באותו המקום היא ניסוי. אם החיזוי שלי היה נכון, יכול להיות שהתיאוריה שלי נכונה, ושווה לחקור אותה יותר לעומק.
לאופן החשיבה הזה קוראים חשיבה רציונלית וניתן להשתמש בה לא רק במדע אלה גם בחיי היום יום. בכל פעם שאנחנו מגבשים דיעה כלשהי בנושא מסויים, אנחנו חייבים לוודא שדיעה זו גם מסבירה את כל העובדות וגם מצליחה לחזות תוצאות ניסוי. אם דיעות אחרות סותרות את הדיעה שלנו, שווה ללמוד אותם ולראות איזו דיעה מסבירה עובדות באופן מדיוק יותר. הפחד לשנות את דעתנו הוא הגיוני, כי לשנות דיעה זה מאוד קשה, וגם אם נשנה דיעה כל יום לא נצליח להתקיים בכלל, אבל לשמוע דיעות של אחרים לא אומר בהכרח לשנות את דעתינות. כמו שבמדע, תיאוריה חדשה צריכה לעבור הרבה ניסויים, כדי להתקבל ולהחליף תיאוריה קיימת. זה לא תהליך פשוט.
תמונה:
https://www.pinclipart.com/pindetail/wTmixo_the-scientific-method-clipart/
תגובות
הוסף רשומת תגובה