על יהדות

על יהדות

מה זה יהדות?

מה זה יהדות? דת? מסורת? מערכת חוקים? השקפת עולם? אני חושב שהתשובה הנכונה היא - "כן". יהדות זה הכל ביחד.

לכל שבט יש קוד מוסר, מערכת חוקים שבני השבט מכבדים כדי שאפשר יהיה להתנהל ולחיות יחד. החוקים האלה כוללים מוסר, טקסים דתיים, חגים ו/או ימים המציינים מאורע היסטורי משמעותי בחיי השבט, והשקפת עולם מסויימת. זה נכון לגבי שבט המאיה, האינקה, זה נכון לכנענים, למצרים, לבני ישראל, ולכל עם או שבט אחר. 

התורה, ספר החוקים של עם ישראל, כוללת בתוכה חגים, טקסי דת, וקוד מוסר. איך להתנהג לסביבה, למשפחה, לחברים, לבני הזוג, לגרים, לעמים אחרים, ואפילו לפושעים. 

מה זה להיות יהודי?

עם ישראל התחיל דרכו במצרים בתור עבדים. העם התפתח ממשפחה אחת גדולה לשתים עשרה השבטים - ראובן, שמעון, לוי, יהודה, יששכר, זבולון, דן, נפתלי, גד, אשר, יוסף, ובנימין. בהתחלה הם חילקו ביניהם את ארץ ישראל כאשר לכל שבט אזור אחר, אבל אז הארץ נכבשה ביד פולשים זרים ורוב השבטים הוגלו.

בהתחלה, המשמעות של "יהודי" הייתה שאתה משבט יהודה, אבל היום המילה יהודי הפכה לשם כללי יותר הכולל בתוכו את כל בני ישראל. שינוי זה קרה לאור העובדה שממלכת יהודה נשארה בארץ במשך הכי הרבה זמן לפני הגלות הכללית, והממלכה כללה בתוכה שבטים אחרים. וכך, הלווים והכהנים למשל, שהם לא משבט יהודה אלה משבט לוי, גם נהיו יהודים, לא כי הם משבט יהודה אלה מממלכת יהודה. ככה גם גרים נהיו יהודים כי אולי הם לא משבט יהודה אבל הם חלק מבני ישראל אז הם נכנסו תחת הכותרת "יהודים" כי המילה הפכה להיות לכלל עם ישראל.

בנוסף, אין מראה חיצוני מסויים שהופך אדם ליהודי. בגלל היסטוריה ארוכה של גלות, בני ישראל התערבבו עם עמים אחרים קצת ולכן היום יש בני ישראל שהם כהי עור, בהירי עור, מזרחים, אשכנזים, אסייתים וכו'. בנוסף אימצנו גם הרבה גרים, שהם בני ישראל לכל דבר רק מאומצים ולא ביולוגיים, וזה הגדיל את הפער במראה החיצוני של בני ישראל מארצות שונות. 

מה זה להיות דתי ומה זה להיות חילוני?

ובכן, התורה, כמו שאמרתי הוא ספר חוקים עם היסטוריה, משלים, ומוסר. התורה כוללת בתוכה - תורה שבכתב - סיפורים על אדם וחווה, על תיבת נוח, יציאת מצרים, מלכי ישראל, וכמה מגילות (מגילת רות, מגילת אסתר וכו'). והתורה שבעל פה - שזה יותר חוקי התנהגות. מה לעשות מה לא לעשות, מה לאכול, איך להתלבש, ואיך לבצע נכון את המצוות המפורטות בחמישה חומשי התורה. כיצד לבצע נכון טקסים וחגים, חתונות, בריתות ובר/בת מצוות.

קשה להגיד באופן חד משמעי מי חילוני ומי דתי כי ההגדרה הזאת לא נכונה. הייתי אומר שרמת הדת היא ספקטרום ולא משהו בינארי. יש הלכה עם כמות מסוימת של חוקים. אף אחד לא שומר את כל המצוות כולן, אבל כולם פחות או יותר עושים משהו, אחוז מסויים. הייתי אומר ההבדל בין דתי לחילוני הוא איפשהו באחוז המצוות שהם שומרים. למשל יש כאלה שעושים קידוש בשבת, אבל משתמשים בחשמל. יש כאלה שחוגגים את כל החגים היהודים אך לא מתפללים 3 פעמים ביום. יש כאלה שמשתדלים לצום פעם בשנה ביום כיפור וזה מספיק להם, ויש שמנסים לקיים את כל חוקי התורה הכי הרבה שהם יכולים.

אם לתת ציון מספרי לכל בני ישראל על פי רמת השמירה שלהם קשה לי להאמין שמישהו יקבל אפס, כי גם אדם שהוא אתאיסט והוא לא מאמין בכלום אבל הוא סה"כ אדם טוב ואזרח שומר חוק, הוא עדיין עונה על הגדרות מסוימות שיש בתורה. הוא לא רוצח, לא גונב, וסביר שגם מכבד את הוריו. 

עניין נוסף שחשוב לציין הוא האמונה. עד עכשיו לקחתי את התורה ככלי מדידה ובדקתי בו אנשים לראות כמה מצוות הם מקיימים. את זה ניתן לעשות עם כל מערכת חוקית. אני יכול לקחת בן ישראל ולמדוד אותו גם לפי הקוראן או הברית החדשה בדיוק באותו אופן.

השאלה של אמונה היא האם האדם מאמין שהתורה היא מערכת חוקים אשר הוא רוצה לחיות לפיה או לא. ואני חושב שפה נמצא ההבדל האמיתי. הייתי אפילו אומר, מכיוון שהתורה היא בין היתר מערכת חוקים, שהתורה זה כמו חוקי מדינה. יש חוקים המוגדרים כ-שמאלנים, חוקים שהם יותר ימניים, הייתי מוסיף לרשימה הזאת חוקים שהם תורניים. למשל סיפוק אוכל כשר לחיילים זה חוק תורני, לא ימני או שמאלי. יש החושבים שימין ודת זה משהו שהולך יד ביד, אך העובדה היא שיש ימין "דתי" וימין "חילוני".

כמובן שחוקים תורניים באים בהנחה שהתורה היא מתנת האל ולא נכתב על ידי אדם ולכן אדם שלא מאמין שיש אל בכלל, או שלא מאמין באל המקראי, יהיה לו קשה לקבל חוקים מסוימים הכתובים בתורה.

לסיכום הייתי עונה ככה, רמת הדתיות של האדם נמדדת בכמות המצוות שהם שומרים ובאמונה שלהם באלהים. יש בני ישראל השומרים יותר, ויש השומרים פחות, ויש כאלה שלא שומרים בכלל. יש מאמינים באלהים ויש כאלה שלא מאמינים. החלוקה הזאת לדתי וחילוני היא לא נכונה כי א) כמות המצוות שאנשים שומרים משתנה מאדם לאדם. ב) יש כאלה שמאמינים באלהים ולא שומרים את רוב המצוות, ויש כאלה שלא מאמינים אפילו. וההבדל הזה הוא משמעותי. שלא נדבר על אנשים שאולי מאמינים באל, אבל לא באל של בני ישראל.

האם צריך להיות דתי כדי להיות חלק מהעם?

לא. אם נולדת או אומצת למשפחה אתה חלק מהמשפחה. עם ישראל זה משפחה מורחבת ולא כל בני ישראל מסכימים על חוקי התורה. בשביל זה יש לנו דמוקרטיה, כדי שכל העם ישתתף בהחלטות של מה יהיה חוק ומה לא. כרגע חוקי מדינת ישראל וחוקי התורה הם כמו דיאגרמת וון. שתי עיגולים עם שטח משותף. בעזרת בחירות דמוקרטיות וחקיקת חוקים, העם מזיז את העיגולים קרוב יותר או רחוק יותר כדי להגדיל או לצמצם את השטח המשותף. אי אפשר לגמרי להיפטר מהשטח המשותף כי דברים כמו גניבה ורצח תמיד יהיו בסיס להסכמה, אבל אפשר ללא ספק להגדיל או להקטין אותו.