מיהו יהודי

מיהו יהודי

בני ישראל
ליעקב-ישראל אבינו היו שתים עשרה בנים ובת. ראובן [1], שמעון [2], לוי [3], יהודה [4], יששכר [5], זבולון [6], דן [7], נפתלי [8], גד [9], אשר [10], יוסף [11], בנימין [12], ודינה [13]. אלו הם הילדים של ישראל והעם נקרא על שמם - בני ישראל, שתים עשר השבטים של ישראל. שימו לב כי אין שבט דינה, ומדוע? כי התורשה לפי התורה היא דרך אבות.

תורשה

בכל התנ"ך כולו מספר בראשית ועד דברי הימים התורשה נקבעת לפי האב. "וַיִּהְיוּ יְמֵי-אָדָם, אַחֲרֵי הוֹלִידוֹ אֶת-שֵׁת...", " וְאֵלֶּה, תּוֹלְדֹת תֶּרַח--תֶּרַח הוֹלִיד אֶת-אַבְרָם", "אַבְרָהָם, הוֹלִיד אֶת-יִצְחָק", "גּוּר בָּאָרֶץ הַזֹּאת, וְאֶהְיֶה עִמְּךָ וַאֲבָרְכֶךָּ: כִּי-לְךָ וּלְזַרְעֲךָ, אֶתֵּן אֶת-כָּל-הָאֲרָצֹת הָאֵל"... רשימת הדוגמאות עוד ארוכה. האם כמעט אף פעם לא מוזכרת, ברמה שלפעמים אנחנו אפילו לא יודעים מתוך הכתוב מי היא הייתה. למשל, אימו של דוד המלך (נִצֶּבֶת) מאין לנו שזאת הייתה אמא שלו? רק מדברי חכמים, זה לא כתוב בתנ"ך, זה תורה שבעל פה.

ישנו פסוק שאומר שאסור לנו להתערבב עם הגויים שכתוב: "וְלֹא תִתְחַתֵּן בָּם בִּתְּךָ לֹא תִתֵּן לִבְנוֹ וּבִתּוֹ לֹא תִקַּח לִבְנֶךָ. כִּי יָסִיר אֶת בִּנְךָ מֵאַחֲרַי וְעָבְדוּ אֱלֹהִים אֲחֵרִים" [ספר דברים, פרק ז', פסוקים ג'-ד'] אבל הפסוק דיבר על עשיית שלום עם העמים שישבו כאן לפנינו בארץ כנען ולא הפך את הקערה על פיה להגיד שמעתה היהדות היא לפי האמא. כי אם היה זה הדבר, בעקבות הפסוק הזה הייתה התורה מפסיקה לציין מי האבא ומתחילה לציין מי האמא כי היא מעבירת התורשה, אך לא כך הוא הדבר כפי שאנחנו רואים.

גם במשנה ובתלמוד ואפילו אחרי, אנו רואים שחז"ל נקראים על שם אבותם, רבי א’ בן רבי ב’. רבי שמעון בר יוחאי, רבי יהודה בר אילעי, רבי אלעזר בן שמוע, רבי משה בן מימון, רבי משה בן נחמני, וכו'. תמיד מוזכר האב.

ראיות נוספות אנו רואים בקהילת ביתא ישראל האתיופית שגם שם התורשה הלכה לפי האב. קהילה זו התפצלה משאר בני ישראל עוד לפני חתימת התלמוד ומסורתם נשמרה ללא שינוי במשך אלפי שנים. ביתא ישראל מייצגים את היהדות כפי שהיא הייתה לפני תקופת התלמוד. כי הם התפצלו בערך במאה ה-8 לפני ספירת הנוצרים.

אם כן, מדוע היום אנחנו נוהגים שיהודי הוא זה שאמו יהודיה? הרי עד היום הכהונה ולויאות היא לפי האבא. התשובה היא שיש שתי מקרים של התבוללות ובשתי המקרים הללו החליטו חז"ל על גישות שונות לטיפול בהם.

מקרה ראשון - ישראלי הבא על הנכרית

כך הוחלט בבית הדין הגדול שצאצאיו של ישראלי הבא על הנכרית הם אינם צאצאים כשרים ואין להם חלק בישראל. וכי מדוע? בגלל שהאם היא זאת שאחראית על חינוך הילדים, והנכרית תגדל את הילדים לעבודה זרה. אז חז"ל הקדימו תרופה למכה ופסלו צאצאים אלו. לא חסר בנות ישראל יפות, צנועות, משובחות, בעלות מידות טובות, חסודות, ומקסימות. אין לישראלי שום צורך ללכת עם הנכריות. ההחלטה מבוססת על הפסוק: "כִּי יָסִיר אֶת בִּנְךָ מֵאַחֲרַי". כלומר כאשר יהודי הולך עם נכרית ה' לא יקבל את ילדיו לעם ישראל אפילו שהם יהודים.

נכרי הבא על הישראלית
נכון שיש נשים ישראליות אשר לא ידעו את דרכי ה’ והלכו עם הנכרים מרצון עצמן. אבל נכון באותה מידה שגברים נכרים אנסו הרבה בנות ישראל. לכן החליטו חז"ל שילדים של אמא ישראלית הם אמנם לא יהודים לפי התורה, אבל מקבלים אותם לתוך העם בכל זאת מכיוון שאין משהו אחר שניתן לעשות עם הילדים האלה. וגם היום אנו רואים לא מעט - נכרי הבא על הישראלית, שוכב איתה בהסכמה או לא בהסכמה ואז נעלם. אז מה לעשות בילד? לתת לישראלית לגדל נכרי בתקווה שאולי יום אחד הוא יחליט על דעת עצמו להתגייר? ללמד גוי לשמור שבת שזה אסור? אין מה לעשות עם הילדים המסכנים האלה שאין עוול בכפם. ולכן מתוך הרחמנות החליטו חז"ל לקבל אותם לעם.

הסמכה תורנית והיסטורית
ישנם כמה מקומות בתנ"ך ובהיסטוריה שחז"ל הסתמכו עליהם כדי לקבוע את שתי התקנות המדוברות לעיל: בספרא מובאים דברי התנא רבי אלעזר ברבי שמעון שדרש על הפסוק ”וְאִישׁ אִישׁ מִבֵּית יִשְׂרָאֵל” (ויקרא, י"ז, י'), כי נכפלה המילה ״איש״ ללמד שגם ולד מזיווג בת-ישראל עם גוי או עם עבד כנעני נכלל כבן בית ישראל. נוסף על כך, בימי עזרא הסופר היתה את פרשת גירוש הנשים הנכריות, נשים ולא גברים בגלל שגבר נכרי עם אישה ישראלית מביא ישראלי.

כיום
כיום התקבל להלכה שמי שאמו יהודייה הוא יהודי למרות שזה לא מה שכתוב בתורה. הסיבה העיקרית היא עניין חינוך הילדים שבדרך כלל נופל על האמא. והשאלה היא האם אנחנו לא כופרים בתורה היום? התשובה היא תלויה בסיבה מדוע התורה החליטה ללכת דווקא לפי האבא. אם התורה אומרת שהתורשה של העם היא לפי האבא בגלל שזה רצון ה’ שהתורשה תהיה לפי האבא, אז היום כולנו כופרים ברצון ה’ ואולי גוים הם יהודים ויהודים הם גוים ואנחנו בבעיה גדולה. מצד שני, אם התורה הולכת לפי האבא רק בגלל שזה היה דרכו ומנהגו של עולם והדבר תלוי במנהגו של עולם, אז היום דרך העולם היא שונה, היום זה לפי האמא ולכן אין לנו בעיה כלל, הכל בסדר ניתן לנשום לרווחה.

כתוב שכאשר גורשו אדם וחווה מגן העדן הם קיבלו קללות מהקדוש ברוך הוא. האיש יעבוד בפרך לפרנסתו, והאשה תלד בצער ובעלה ימשול בה. כלומר שהפטריארכיה היא לא דבר חיובי בעיני ה’ אלה היא קללה שהוא נתן לאישה כעונש. ואני אפילו הייתי אומר שהעונש הזה הוא גם לגבר כי בסופו של דבר גם הגבר מפסיד. לפי הפטריארכיה הגבר הוא תמיד יהיה המפרנס העיקרי במשפחה כי כתוב שהוא יעבוד את האדמה ולא היא, היא חובתה לדאוג לילדים. בגלל הפטריארכיה גברים נמצאים בשלטון ולא נשים ומי יודע אם זאת הסיבה שבגללה יש כל כך הרבה מלחמות שהרי יודע כי הגברים יש להם אינסטינקט של צייד ולכן הם תמיד אלימים יותר. במשפחה פטריארכלית הגבר הוא מקבל ההחלטות, כלומר שאם הגבר טיפש כולם סובלים. במשפחה שוויונית הגבר והאישה מחליטים יחד וטובים שתי מוחות מן האחד. גם בתורה נאמר לאברהם להקשיב לאשתו שרה. "כֹּל אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵלֶיךָ שָׂרָה שְׁמַע בְּקֹלָהּ" (בראשית כא, יב).

ומה בנוגע לגר?
גר צדק, כמו רות המואבייה, הוא אחד אשר עזב את השבט שלו והצטרף לשבט ישראל. התורה מקבלת את הגרים ומצווה עלינו לקבל אותם. "וַאֲהַבְתֶּם אֶת הַגֵּר כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם" (ספר דברים - פרק י' - פסוק י"ט)

ומה בנוגע ליהודי מומר?

יהודי מומר היא בעיה בפני עצמה. נכון שהיום לא כולם דתיים, יש דתיים, יש חילונים, מסורתיים ופחות. אבל מה בעיניין יהודי מומר? האם אחד שיילך לכניסיה וישתחווה לישו, יאמין בקוראן, או אתאיסט גמור, האם אחד כזה הוא עדיין חלק מהעם? ומה בנוגע לברית מילה בגופו? אם אין לו ברית הוא יהודי? בתורה ישנה תשובה ברורה מאוד בנושא. המשפט "ונכרתה הנפש ההיא מעדת ישראל" מופיעה בתורה בכמה מקומות על מגוון של עבירות שונות. פסוק נוסף אומר - "וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִקֶּרֶב עַמָּהּ. כִּי דְבַר ה' בָּזָה וְאֶת מִצְוָתוֹ הֵפַר, הִכָּרֵת תִּכָּרֵת הַנֶּפֶשׁ הַהִוא, עֲו‍ֹנָה בָהּ." (ספר במדבר, פרק ט"ו, פסוקים כ"ב-כ"ג וכן ט"ו, ל'-ל"א). זה אומר שכפי שאדם יכול להיכנס ליהדות ולהיות חלק מהעם - כך ניתן גם לגרש אדם מתוך העם.

סיכום

עם ישראל זה כמו משפחה. יש ילדים שנולדו לתוך המשפחה, יש ילדים מאומצים (גרים), ויש ילדים שלצערינו מגיע להם שיגרשו אותם אז הם מגורשים מן העם. היום אין לנו בית דין גדול בהר הבית ולכן היום קשה לנו ליישם את הגירוש הזה, אבל לפי דין תורה ישנם אנשים שאכן דינם הוא גירוש מתוך העם ואין להם חלק בקהל ישראל.