Baby don't hurt me
אהבה
שאלתם את עצמכם פעם מהי אהבה? כמובן שהתשובה הנכונה היא BABY DON'T HURT ME, אבל חוץ מזה אף אחד לא באמת יודע. ולמרות שאף אחד לא יכול להגדיר מהי אהבה, כולם מרגישים אותה. כמה פעמים התאהבנו? כמה חווינו אכזבות? כמה תלינו תקוות? כמה מהם כן התממשו? כמה לא? וכמה סוגים של אהבה יש בכלל? אנחנו משתמשים באותה המילה כשאנחנו מדברים על הרגשות שלנו להורינו, לאוכל שאנחנו אוכלים, לבני הזוג שלנו, לילדים שלנו, לחיות המחמד שלנו, ואפילו לתחביבים שלנו. אבל אני לא אוהב את אמא שלי כמו שאני אוהב פיצה, ואני לא אוהב את בת זוגתי כמו שאני אוהב את השיר שמתנגן לי באוזניות עכשיו. יש סוגים שונים של אהבה, הרבה סוגים שונים. אלו הם רגשות אחרים לגמרי אבל לכולם אנחנו קוראים באותו השם - אהבה. זה לא נשמע לכם מוזר?
אז נכון שיש שמות לסוגים של אהבה, אפלטונית, רומנטית, וכו', אבל אני שואל אם מדובר בכלל באותו הרגש? אני חושב שאת התשובה הנכונה מצאתי בשפה הספרדית. את הביטוי *TE QUIERO ניתן לתרגם גם כ-"אני אוהב אותך", וגם כ-"אני רוצה אותך". שזה מאוד מעניין כי רצון ואהבה כן הולכים יחד. אני רוצה לראות, לשמוע, ולהרגיש בקירבתי את הדברים שאני אוהב. תינוק רוצה את הוריו, כלב רוצה את בעליו, איש רוצה את אשתו והיא רוצה אותו. מצד שני אפשר להגיד שאהבה היא העדפה. מכל הבנות אני מעדיף לחיות תחת קורת גג אחת עם אשתי, אני מעדיף בורקס במילוי תפוח אדמה על פני מילוי גבינה, אני מעדיף את השיר הזה משיר אחר. נכון שלא תמיד אנחנו בוחרים, למשל הורים ואחים, אבל אנחנו כן בוחרים אם לאהוב אותם או לא.
דעתי בנושא שאהבה היא לא רגש אחד אלה מקבץ של כמה רגשות. למשל, אהבה לבן-בת הזוג היא מקבץ של חיבה, אמפתיה, תשוקה, ביטחון. אהבה להורים היא מקבץ של כבוד, הכרת תודה, חיבה, חברות, ואפילו צורך הישרדותי בשלב מסוים של החיים. אהבה לחברים ולקהילה היא גם צורך הישרדותי כי בני אדם הם בעלי חיים להקתיים. אהבה לילדים באה מהאינסטינקט לרבייה, ואהבה לתחביבים מגיעה מהעובדה שכשאנחנו עוסקים בהם המוח מייצר דופמין. אהבה היא קונספט שייצרנו על מנת להסביר במילים רגשות שונים אותם אנו חווים. "אני אוהב" זה בעצם שילוב של - "אני רוצה", "אני צריך", ו-"אני מעדיף".
אבל אהבה היא לא תמיד דבר חיובי. יש גם אהבה רעילה. מערכות יחסים בהם צד אחד מתעלל ומכאיב לצד השני ואילו הצד השני אוהב אותם באופן תלותי ובלתי מותנה. מערכות יחסים כאלה יכולים להיות עם ההורים, עם בני הזוג, ואפילו עם מנהיג הכת אליה הצד התלותי שייך. במצבים כאלה יש לזכור, אהבה היא חופשית ולא יכולה להיות תלותית. אם אתם מרגישים שאתם תלויים באובייקט האהבה שלכם באופן שאתם לא יכולים להתקיים בלעדיהם זוהי לא אהבה אלה תלות. לפעמים תלות יכולה להיות הכרחית במקרה של תינוק שרק נולד או אדם שלא מסוגל לתפקד ללא הצד השני מכל סיבה שהיא, אבל אהבה היא אף פעם לא תלות ותמיד יש בחירה חופשית. אין זה אומר שאתם לא יכולים לאהוב את אלו שאתם תלויים בהם, אבל אתם לא חייבים לאהוב אותם ואין קשר בין הדברים. אהבה זה אהבה ותלות זה תלות, השילוב הוא אפשרי אך אף פעם לא הכרחי.
התאהבות "קראש" היא לא אהבה אלה תשוקה מינית או בדידות. אי אפשר לאהוב מישהו שאתם לא באמת מכירים כמו שאוהבים בן-בת זוג. בן הזוג שלכם הוא החבר הכי טוב שלכם. האדם איתו אתם חולקים את כל הסודות שלכם, איתו אתם חולקים את ביתכם את מיטתכם ואת גופכם. זה האדם איתו אתם תביאו ילדים לעולם. בן הזוג שלכם הוא האדם הכי קרוב אליכם בכל העולם. אדם כזה לא יכול להיות מישהו שרק היכרתם זה עתה, יחסים כאלה בונים עם הזמן לא ביום אחד. בנוסף, גם לא כל אחד שמוצא חן בעינינו כחבר יכול להתאים לנו כבן זוג. דבר אחד לשחק יחדיו בפארק, לשבת יחד בספסל בהפסקת האוכל, ללמוד יחד בקורס, או לעבוד יחד במחלקה, ודבר אחר לחלוטין לנהל יחד משק בית, לגדל יחד ילדים, ולהמשיך לאהוב למרות המגרעות של האחר.
ההרגשה שאתם מרגישים כשיש לכם קראש על מישהו היא לא אהבה, אבל אני יכול להסביר לכם מה זה. אתם לבד ואתם רוצים בן-בת זוג. אתם מדמיינים לעצמכם מישהו או מישהי לידכם, אדם ללא פנים, שאוהב אתכם וממלא בליבכם את מה שחסר לכם. ואז אתם פוגשים אותו-ה. האדם הדמיוני שהמצאתם, שנמצא אתכם תמיד, שאוהב אתכם ואתם אוהבים אותו לפתע מקבל פרצוף, גוף, אופי. זה כבר לא מישהו דמיוני אלה אדם אמיתי. אבל הבעיה היא שהדמות של הבן זוג המושלם שיצרתם לכם הוא לא הקראש שלכם, אלה אדם אקראי שבמקרה מצא חן בעיניכם. יכול להיות שאותו האדם כן יהפוך להיות אותו צד שני אותו חיפשתם אבל יכול להיות שלא. ואז מגיעה האכזבה, הדיכאון, למה האדם הזה לא אוהב אותי חזרה? למה הוא מתעלם ממני או לא מעוניין בי? התשובה היא כי האדם הזה לא האדם הדמיוני, התבנית שיצרתם, הדמות שהמצאתם. המילה קראש באנגלית מתורגמת כ-"התרסקות", לא אהבה, תחשבו על זה.
לסיכום
אהבה היא דבר נפלא. היא מקרבת בין אנשים, היא מה שהופך מקבץ של אנשים למשפחה, לחברים, לקהילה. היא מה שהופכת שתי זרים לזוג, והיא מה שמביאה אנשים חדשים לעולם. אהבה היא לא רגש אלה שילוב של כמה רגשות, אבל לרגשות האלה יש מחנה משותף, שמחה, קרבה, השקעה, אמפתיה, סימפתיה, ואכפתיות. אז קדימה תאהבו, ותמיד תעדיפו אהבה על שנאה.
תגובות
הוסף רשומת תגובה