כִּי כָּל אֱלֹהֵי הָעַמִּים אֱלִילִים וַיהוָה שָׁמַיִם עָשָׂה

כִּי כָּל אֱלֹהֵי הָעַמִּים אֱלִילִים וַיהוָה שָׁמַיִם עָשָׂה

כתוב בספר תהלים • פרק צ"ו • פסוק ה' שכל אלהי העמים אלילים ו-ה' שמים עשה. כיום יש כאלה שטוענים שזה כבר לא נכון ויש דת מונותאיסטית נוספת שלא עובדת אליל, אלה את אותו האל שאנחנו עובדים אותו. אני מדבר על האסלאם והאל אללה. האם אללה הוא אותו האל שאנחנו עובדים? או שלא?

טענות בעד

בדת האסלאם אסור לפסל או לצייר את אללה. אללה הוא האל היחיד ואין שווה לו. הוא ברא את היקום כולו והוא האל הבלעדי של העולם. השם שלו "אללה" בתרגום לעברית אלהים ויש לו עוד 99 שמות שהפירושים שלהם הם תכונותיו השונות - רחמן, סלחן, ומקבל את החוזרים בתשובה. לפי התיאור שלהם נשמע שבאמת הם מתארים את אותו האל שאנחנו עובדים ולכן הם אולי כופרים בתורה, ויהודי שמתאסלם נקרא כופר ואף משומד, אבל לא עובד עבודה זרה. זה אומר שהמסגד הוא לא בית עבודה זרה ועבודת אלילים, וליהודי מותר להיכנס לשם.

טענות נגד

עם כל הנאמר לעיל ישנה גם נגד שאומרת שאללה הוא אליל לכל דבר והאסלאם הוא עבודה זרה כמו נצרות או הינדואיזם. טענה זו מפורקת לכמה נקודות חשובות בהם אנסה לדון בתמצות בפוסט הזה. 

• כפירה בתורה. אנחנו מאמינים שתורת משה היא הספר היחידי שנכתב ע"י האל שלנו וכל שאר הספרים מעשה ידי אדם. זהו עיקרון חשוב כאשר אנחנו מדברים על ספרים שהם לא התורה. במיוחד כשזה מגיע לספרים חיצוניים כמו ספר חנוך, הקוראן, או הברית החדשה. אם הם מאמינים שהאל שלהם כתב ספר נוסף לתורה והיה עוד נביא בדרגה של משה כמו מוחמד או ישו, האם הם מתארים את אותו האל? שהרי ידוע לנו כי האל שלנו מעולם לא עשה דבר שכזה. אבל הטענה הזאת לא חזקה מספיק כי אחד יכול להגיד שזה שהם כופרים בתורה לא אומר שהם כופרים בקיומו של האל שלנו. הם פשוט לא מאמינים שהוא עשה את מה שאנחנו חושבים שהוא עשה. באופן הזה הם כמו הגנוסטיים שמאמינים בכוח עליון כלשהו אבל לא בהכרח באלהי ישראל כפי שהוא מתואר בתורה. אמנם הגנוסטיים הם כופרים בכל התורה אבל הם לא עובדי אלילים. זה מביא אותנו לטענה השנייה והחזקה יותר.
  
  

• השם שלו. לאלוהי ישראל יש שם אחד בלבד וזה השם המפורש י-ה-ו-ה. כאשר אני מדבר על בשר ודם או אפילו על דמות לא אמתית, אני משתמש בשם שלו על מנת לזהות אותו - להגיד שזה הוא. תהליך הזיהוי הזה הוא חשוב על מנת שכולם יבינו במי מדובר. כאשר יונה הנביא היה על האנייה, התחילה סערה בלב הים וכולם פחדו שהם הולכים לטבוע, אז כל האנשים התחילו להתפלל כל אחד לאל שהוא מאמין בו ואילו יונה שכב על הרצפה, כנראה התקפל מהמפחד, ונרדם, כי הוא ידע שבעבורו הרעה הזאת. שימו לב לסיפור כפי שהוא כתוב במקרא:
  
  "וַיִּירְאוּ הַמַּלָּחִים, וַיִּזְעֲקוּ אִישׁ אֶל-אֱלֹהָיו, וַיָּטִלוּ אֶת-הַכֵּלִים אֲשֶׁר בָּאֳנִיָּה אֶל-הַיָּם, לְהָקֵל מֵעֲלֵיהֶם; וְיוֹנָה, יָרַד אֶל-יַרְכְּתֵי הַסְּפִינָה, וַיִּשְׁכַּב, וַיֵּרָדַם. וַיִּקְרַב אֵלָיו רַב הַחֹבֵל, וַיֹּאמֶר לוֹ מַה-לְּךָ נִרְדָּם? קוּם! קְרָא אֶל-אֱלֹהֶיךָ--אוּלַי יִתְעַשֵּׁת הָאֱלֹהִים לָנוּ, וְלֹא נֹאבֵד. וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל-רֵעֵהוּ, לְכוּ וְנַפִּילָה גוֹרָלוֹת, וְנֵדְעָה, בְּשֶׁלְּמִי הָרָעָה הַזֹּאת לָנוּ; וַיַּפִּלוּ, גּוֹרָלוֹת, וַיִּפֹּל הַגּוֹרָל, עַל-יוֹנָה. וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו--הַגִּידָה-נָּא לָנוּ, בַּאֲשֶׁר לְמִי-הָרָעָה הַזֹּאת לָנוּ: מַה-מְּלַאכְתְּךָ, וּמֵאַיִן תָּבוֹא--מָה אַרְצֶךָ, וְאֵי-מִזֶּה עַם אָתָּה. וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם, עִבְרִי אָנֹכִי; וְאֶת-יְהוָה אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם, אֲנִי יָרֵא, אֲשֶׁר-עָשָׂה אֶת-הַיָּם, וְאֶת-הַיַּבָּשָׁה. וַיִּירְאוּ הָאֲנָשִׁים יִרְאָה גְדוֹלָה, וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו מַה-זֹּאת עָשִׂיתָ: כִּי-יָדְעוּ הָאֲנָשִׁים, כִּי-מִלִּפְנֵי יְהוָה הוּא בֹרֵחַ--כִּי הִגִּיד לָהֶם. וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו מַה-נַּעֲשֶׂה לָּךְ, וְיִשְׁתֹּק הַיָּם מֵעָלֵינוּ: כִּי הַיָּם, הוֹלֵךְ וְסֹעֵר. וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם, שָׂאוּנִי וַהֲטִילֻנִי אֶל-הַיָּם, וְיִשְׁתֹּק הַיָּם, מֵעֲלֵיכֶם".
  
  תשימו לב כיצד יונה מתאר את האל שהוא עובד - לפי השם שלו. זה חשוב. אם היה משתמש בשם אחר של אל אחר, אפילו אם היה אומר שם של אל מדת מונותאיסטית אחרת התגובה הייתה שונה. כמו שאנחנו פונים זה לזה בשם על מנת לזהות מי זה מי, ככה גם בעבודת השם אנחנו חייבים לזהות מה השם של האל שאנחנו עובדים כדי שלא נתבלבל ונגיד: זה וזה אותם אלהים. לאללה יש 99 שמות אף אחד מהם אפילו לא דומה לשם י-ה-ו-ה ולכן מבחינתי אין סיבה להגיד שזה אותו האל אפילו אם יש להם תכונות שונות. כי מחר יכולה לקום דת חדשה ולהגיד: הנה זאוס הוא בעצם האל האמתי וכל השאר אלילים, או בודהה, או ישו, או כל אלילי אחר. השם של האל שאתה עובד הוא הכרחי.
  
  
  
• לפי טענת ה-"שם הלא נכון" אנחנו יכולים להגיד שהכת הקרויה "עדי יה-וה" [באנגלית Jehovah's Witnesses] הם מאמינים באותו האל כמו שאנחנו מאמינים בו אז הם לא עבודה זרה. ובכן, זאת הייתה יכולה להיות טענה חזקה אילו הם לא היו מאמינים שהאל שלנו ברא לו עוד ישויות. אך לא כך הוא הדבר. "עדי יה-וה" מאמינים שישו הוא הבן של האל ויש לו כוחות כמו לאל שלנו. במילים אחרות הם כן מאמינים באותו האל אבל הם מאמינים גם בכפירה. עליהם אומר הפסוק: "עַד מָתַי אַתֶּם פֹּסְחִים עַל שְׁתֵּי הַסְּעִפִּים? אִם יְהוָה הָאֱלֹהִים לְכוּ אַחֲרָיו וְאִם הַבַּעַל לְכוּ אַחֲרָיו". [ספר מלכים א • פרק י"ח • פסוק כ"א].

ומה בנוגע לזרמים שונים בתוך היהדות?

בתוך היהדות ישנם הרבה זרמים שונים וגישות שונות וכל אחד בטוח שהדרך שלו היא הנכונה. חרדים, דתיים לאומיים, חסידים, מתנגדים, רפורמים, קראים, קונסרבטיביים, מסורתיים, מאמינים בקבלה, לא מאמינים בקבלה, הרשימה היא מאוד ארוכה. כל אותם זרמים מאמינים בדרכים שונות אבל האם הם מאמינים באותו האל? התשובה היא שכן, כל עוד הם מקבלים את העובדה שהשם שלו הוא יה-וה. הם אולי חולקים על הדרך בה הוא ברא את העולם ועל הדרך בה נכון ללכת לפי התורה. אבל הם מאמינים באותו האל. 

הדבר היחידי שאני יכול לטעון, ולהגיד שזו מינות ועבודה זרה - זה אנשים כמו עדי יה-וה וכדומה שפוסחים על 2 הסעיפים. האנשים האלה מאמינים באותו האל, אבל הם מאמינים שיש עוד כוחות חוץ ממנו שיש להם את הזכות ואת הכוח לעשות משהו בעולם הזה על דעת עצמם. דברים כמו שדים, מזיקים, רוחות רעות, ספירות, עין הרע, קמעות, חמסות, מזלות, צדיקים בעלי כוחות על טבעיים, ושאר הכוחות שהם לא ה' יתברך הם כמובן מינות ועבודה זרה, אבל הם אותם אלו שפוסחים על שתי הסעיפים.

מקור:

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%9C%D7%9C%D7%94