משכב זכר

משכב זכר

במחקר שערכתי עבור הפוסט על הוצאת זרע לבטלה המסקנה שלי הייתה שאיסור זה אינו תורני אלה שהוא נולד בתקופת התלמוד. את סיבת האיסור ניתן לדעתי להסביר בכך שלפי המדע שהיה זמין עבורם באותה תקופה, חז"ל הגיעו למסקנה כי הוצאת זרע לבטלה שווה ערך לרצח. זאת משום שלחכמי התלמוד לא הייתה גישה למידע רפואי מודרני והם לא ידעו על העובדה שזרע לא מספיק בכדי להביא ילד, אלה שצריך גם ביצית. הם חשבו כי האישה רק מסייעת בנסיעת העובר ולא ידעו על כך שהיא לוקחת חלק מאוד אקטיבי ביצירה שלו. אבל חכמי הגמרא גם אמרו שעטלפים בוקעים מביצים (מסכת בכורות דף ז', עמוד ב') אז זאת לא בושה להגיד כי הם טעו, כל חוקר יכול לטעות. עם זאת, גם אם הם טעו, היום לא ניתן לשנות הלכה שנכתבה לפני אלפי שנים כי לאף אחד אין את הסמכות לעשות את זה עד שלא יגיע נביא.

הרבה נוהגים לקשר בין איסור זרע לבטלה למעשה אנן ותמר. אנן סירב להמשיך את זרע אחיו ובמקום זאת השחיט זרעו ארצה ועל זה נענש. למעשה הקשר פה כל כך חזק שמקור המילה "לאונן" היא אנן התנ"כי. אבל ניתן גם להבין זאת בדרך אחרת. אנן נענש על שסירב להמשיך את זרע אחיו ולא על זה שהשחית זרעו ארצה. או במילים אחרות, העבירה שלו הייתה הסירוב לקיים מצוות פרו ורבו ולא הוצאת זרע לבטלה. אם התורה הייתה רוצה לאסור זרע לבטלה באופן ישיר היא הייתה אומרת את זה באופן ישיר כמו שאר המצוות. גיד הנשה, מעשר, רצח, גניבה, אכילת חזיר, וכל הדברים בסגנון הם איסורים או מצוות מהתורה הכתובים באופן מפורש שלא ניתן להבין אחרת. כשהקב"ה רצה לאסור או לצוות משהו הוא עשה את זה בצורה ברורה ולא ברמזים שניתן להבין בכמה דרכים.

האיסור עליו אדבר היום הוא למיטב דעתי האיסור הכי קשה בתורה. את האיסור הזה לא ניתן לפרש בדרכים אחרות ולא ניתן להסביר. האיסור עליו אני מדבר הוא איסור משכב זכר ”וְאֶת זָכָר לֹא תִשְׁכַּב מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה תּוֹעֵבָה הִוא” (ויקרא, י"ח, כ"ב), ”וְאִישׁ אֲשֶׁר יִשְׁכַּב אֶת זָכָר מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה תּוֹעֵבָה עָשׂוּ שְׁנֵיהֶם מוֹת יוּמָתוּ דְּמֵיהֶם בָּם” (ויקרא, כ', י"ג). כיום עם התקדמות חקר הביולוגיה, זואולוגיה, ופסיכולוגיה אנחנו יודעים כי נטייה מינית הומוסקסואלית היא לא "מחלה נפשית" ולא "סטייה מינית" כפי שנהגו לחשוב בעבר, אלה שהיא טבעית לחלוטין והיא נצפית גם אצל בני אדם וגם אצל בעלי החיים. הכיצד זה הגיוני שהתורה סותרת את הטבע?

ובכן, מצד אחד ניתן להגיד שהאיסור הזה הוא לא האיסור הראשון שסותר את הטבע, גם האיסור לרצח סותר אותו. עובדה, בעלי חיים הורגים זה את זה כל זמן, זה טבעי להרוג. להרוג לצורך מאכל, לצורך כיבוש טריטוריה, או להגנה עצמית. מצד שני, כשאתה הורג, אונס, או גונב אתה עושה נזק, ואילו כשזוג גברים שאוהבים זה את זה ומקיימים יחסי מין בהסכמה אין פה פגיעה באף אחד. גם את הטענה הזאת ניתן לתרץ, לא כל מצווה מהתורה מביאה תועלת ולא כל עבירה על איסור גורמת לנזק. למשל, במי זה יפגע אם מישהו יאכל חזיר? ואם התשובה היא שזה יפגע בחזיר, אז למה אסור לפגוע בחזיר ומותר לפגוע בפרה? במי זה יפגע אם אחד לא יניח תפילין? אם אחד לא ישמור שבת, או לא יצום בכיפור?

מצוות כמו שמירת שבת, שעטנז, איסור על מאכלים מסוימים, וכדומה, הם מצוות שאנחנו לא מבינים לפחות ממבט ראשון את התועלת מהן, ולא מבינים איזה נזק יקרה אילו לא נשמור אותם. אז אולי ניתן להגיד שאיסור על משכב זכר זה אותו הדבר. רק שזה לא. העניין הוא שמצווה יכולה להיות מועילה או לא מזיקה. אבל איסור על משכב זכר הוא איסור מזיק. תחשבו על גבר שנולד עם נטייה מינית לגברים, הוא לא יכול להיות עם אישה. בעבורו להיות עם אישה זה כמו בעבור מישהו הטרוסקסואלי להיות עם גבר - לא מושך אותם, לא עושה להם את זה. אז מה אדם כזה אמור לעשות לפי התורה? אין תשובה חד משמעית לזה.

בנושא של משכב זכר ויחסים הומוסקסואלים היהדות הרבנית מתחלקת ל-2 קטגוריות: הרוב אומר שזה אסור ומנסה למצוא פתרונות "יצירתיים" כיצד "לעזור" לגברים הומוסקסואלים ע"י טיפולי המרה או דברים אחרים בסגנון שבדרך כלל לא עובדים. ויש גם את המיעוט (בדרך כלל ביהדות הקונסרבטיבית והרפורמית) המנסה להתיר איסור זה. אלו ואלו טועים בעיני. מצד אחד טיפולי המרה והתכחשות לטבע שלך יוצרת נזק פסיכולוגי וטראומה, כמו שזה יהיה טראומתי להפוך גבר הטרו להומו, ככה גם ההיפך. מצד שני גם אי אפשר להתיר איסור מפורש מהתורה בגלל שזה לא נוח לנו ולא מסתדר לנו עם מה שאנחנו מאמינים בו, התורה לא עובדת ככה. 

והאמת היא שאין לי פתרון מושלם לבעיה זו ועד שלא יהיה לנו נביא אמתי לא נדע מדוע ה' אסר יחסים אלו, אבל יש לי נחמה אחת קטנה עבור חברינו מהקהילה. את הכתוב "משכבי אישה" פירש רש"י באופן מאוד מעניין: "מכניס כמכחול בשפופרת" (פירוש רש"י על ויקרא כ' יג') כוונתו הייתה ליחסי מין אנאליים בלבד. יחסים אנליים זה לא באמת הדבר הכי סטרילי שיכול להיות ויש אנשים (גם הומוסקסואלים) שזה אפילו דוחה אותם, כי בכל זאת לא מדובר במקום נקי במיוחד. ואם היום יש לנו דרכים לנקות יותר טוב את האזור, תחשבו לפני אלפי שנים במדבר. 

אז מה לגבי זוג גברים שלא מקיימים יחסי מין אנאליים? ובכן, הם עוברים על 2 עבירות אחרות, זרע לבטלה ואי קיום מצוות פרו ורבו שזאת גם כן בעיה גדולה. על זרע לבטלה דיברתי כבר הרבה, אבל מה לעשות בנושא פרייה ורביה? עם כל הרצון, זוג הומואים לא יכול להביא ילדים באופן טבעי, ואימוץ ילד של מישהו אחר אמנם מעשה אצילי אבל זה לא מוציא אותם ידי חובה. אם פונדקאית היא פתרון מעניין אבל הוא יוצר בעיה אחרת. נגיד וזוג גברים הביא 2 ילדים, אחד מהראשון ואחד מהשני ככה ששני הגברים יצאו ידי חובה טכנית. עכשיו עלולה להיות בעיה חדשה. לפי ההלכה הילד שייך לגבר ולאם הפונדקאית לא לגבר השני, כלומר שעל הגברים להתחתן עם האימהות הפונדקאיות לא זה עם זה. ילד מחוץ לנישואין הוא לא ממזר אם האישה רווקה אבל הוא נופל תחת הקטגוריה של "שתוקים". זה לא בדיוק נכון כי שתוקי זה ילד שלא יודעים מי האבא, אבל זה גם מקרה בעייתי. באופן כללי פונדקאות היא עניין מאוד בעייתי מבחינה הלכתית וכנ"ל גם תרומה לבנק הזרע. לא מוכרים לי מקרים בהם יש היתר הלכתי לזה. לפי ההלכה ילדים צריך להביא רק במסגרת הנישואין ולהשתדל שלא להתגרש אלה אם כן אין ברירה. 

אז מה עושים? ובכן, קשה לומר. יש מצווה להביא ילד לעולם ובשביל להביא ילד צריך גבר ואישה. היחידים שפתורים ממצווה זו הם עקרים ולא כל ההומואים הם עקרים. אין לי פתרון אלגנטי שיעבוד לא עבור גברים הומוסקסואלים ולא עבור נשים לסביות שגם הן מחויבות במצוות פרו ורבו שנאמר: "וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹהִים: פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ" (בראשי א' כח'). שמעתי מאין קונספירציה תנכ"ית כזאת שדוד ויהונתן אהבו זה את זה מאוד. "צַר לִי עָלֶיךָ אָחִי יְהוֹנָתָן נָעַמְתָּ לִּי מְאֹד נִפְלְאַתָה אַהֲבָתְךָ לִי מֵאַהֲבַת נָשִׁים" (דוד ליהונתן שמואל ב': א' כו'). קשה לי להגיד בוודאות אם דוד היה הטרו-בי או הומוסקסואלי, אבל אם הייתי צריך להמר הייתי אומר שהוא היה בי, כי הוא ללא ספק אהב נשים. אולי זאת אי הבנתי מודרנית ולא זו הייתה כוונת המשורר, אבל בואו נגיד לרגע שהקונספירציה הזאת נכונה ודוד ויהונתן אהבו זה את זה באופן רומנטי. גם אם הרגשות האלה היו קיימים הם לא עשו עם זה הרבה, לפחות, לא שהתורה מספרת לנו. אז מה בעצם התורה אומרת שעלינו לעשות? ובכן, לפי הסיפור עם דוד ויהונתן מה שעלינו לעשות זה להביא ילדים למרות מה שאנחנו מרגישים. 

מה דינם של אלו שלא קיימו מצוות פרו ורבו? מצוות פרו ורבו היא המצווה הראשונה בתורה והיא ניתנה לכולם, גם לבעלי החיים וגם לבני האדם (בראשית א' כב'-כז'). כיום יש היתר רבני לאשה (למרות כי הפסוק דיבר לאדם ולחווה ביחד) אבל הגבר בטוח חייב גם מדרבנן וגם מדאורייתא. גבר בריא אשר מסוגל להביא ילדים חייב להביא ילדים לפי דין תורה ואין לו פטור. הרמב"ם טען כי זה שרוצה כל חייו לעסוק בתורה יכול לקבל פטור אך רבנים אחרים חלקו עליו. וזאת הנקודה האחרונה שאדבר עליה. גבר בעל זרע בריא ש-*מסוגל* להביא ילדים: חייב. עד כמה גבר (אפילו בעל זרע בריא) שלא נמשך לנשים, באמת מסוגל להביא ילדים? יודע לנו כי עקר פטור. אבל מה לגבי גבר שאין לו משיכה מינית כלפי נשים ואם יהיה עם אישה לא יהיה מסוגל לשכב איתה? האם זה נחשב פטור? את השאלה הזאת אשאיר פתוחה.

מקורות:

https://he.wikipedia.org/wiki/ילד_מחוץ_לנישואים

https://he.wikipedia.org/wiki/פרייה_ורבייה

https://ph.yhb.org.il/category/שמחת-הבית-וברכתו/ה-פרו-ורבו

https://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=602

https://www.hidabroot.org/question/235102?gclid=CjwKCAjwue6hBhBVEiwA9YTx8BzdG3gnrMnnNbM_o_CuevOW4ZKMreYZYtMGFiIehIftOqB10_sjWRoCFVcQAvD_BwE