מתנות

מתנות

מה יכול להיות יותר מרגש מאשר לגזור את הסרט, לקרוע את העטיפה הצבעונית, לפתוח את הקופסה, ולגלות ש...

😲זה לא מה שרצינו?

ושלא תבינו אותי לא נכון, אני מעריך את החשיבה, את ההשקעה, את העובדה שבכלל חשבתם עלי, אבל זה לא מה שרציתי ועכשיו לא נעים לי ואני לא יודע מה לעשות. אני מחייך ומתנהג מאושר כדי שלא לפגוע באדם האחר, אך באמת שאין לי מה לעשות עם המתנה הזאת. זה לא הצבע שאני אוהב, לא הדגם הנכון, לא הסגנון שלי, או בכלל משהו שאני לא צריך. יכולים להיות אלף ואחד דברים למה המתנה הזאת לא נכונה.

ואם לי לא נעים לקבל מתנה שאני לא אוהב, תחשבו איך זה מרגיש לתת מתנה כשאתה בכלל לא בטוח שהיא מתאימה. השקעתי זמן וכסף למצוא את המתנה הכי טובה שיכולתי לחשוב עליה אבל האדם האחר פשוט לא אוהב את זה. ואני לא יכול להאשים אותם כי בעצמי הייתי במצב הזה בחג האחרון.

יש אנשים שמצאו פתרון פשוט, הם נותנים כסף. קח שטר, העברה בנקאית, או צ'ק, וקנה לך מה שליבך חפץ בו. נשים את הכסף במעטפה בצירוף כרטיס ברכה (שגם אותו אין איפה לשים אחרי זה), והנה - מתנה. אבל גם לפתרון הזה ישנם חסרונות. בדרך כלל אנחנו נותנים מתנות לאנשים קרובים, ואנחנו מצפים לקבל מתנות מהם חזרה בחג הבא. ואז מה? אם יש לי 10 קרובי משפחה שאני נותן להם מתנות באופן קבוע, והם נותנים לי מתנות באופן קבוע, נגיד כל קרוב מקבל 100 שקל פעם בשנה ליום ההולדת, בסוף השנה אני מוציא 1,000 שקל על מתנות לכולם, ומקבל 1,000 פעם בשנה ליום ההולדת מכל קרובי המשפחה שהם בתורם כל אחד אסף 100 שקל למסיבה שלי. במילים פשוטות, יוצא מעגל סגור חסר תכלית. תחליפו קרובי משפחה בחברים או קולגות לעבודה ואתם באותו הסיפור בדיוק.

יש אנשים שבאמת משקיעים במתנות. הם לומדים עליך במהלך השנה, יודעים מה אתה באמת אוהב ומה אתה באמת צריך. אבל אנשים כאלה הם בודדים וזה מאוד-מאוד קשה להיות אחד. מסירות כזו דורשת רמה גבוהה מאוד של אמפתיה שלא כל אחד יכול להשיג ללא קשר למידת טוב ליבם.

ופה נשאלת השאלה: מה זה מתנות בכלל? מי המציא שצריך לתת אותם ולמה אנחנו כל כך אוהבים אותם? אצלי החוויה של קבלת מתנות הגיעה מהילדות. כל חג ויום הולדת מביא עמו את ההתרגשות לקראת הרגע הזה בו אני פותח אריזה צבעונית ומגלה צעצוע חדש. הורי ידעו פחות או יותר אילו צעצועים אני אוהב ותמיד קנו לי אותם לכל אירוע משמעותי. מתנות היו חוויה מרגשת. ספירת הימים לאחור ליום ההולדת הקרוב, לקום בבוקר בידיעה שליד המיטה שלי יהיו קופסאות על גבי קופסאות עם צעצועים חדשים ומפתיעים.

אז מה השתנה? תחילה רציתי לכתוב שאני כבר מבוגר ואני לא משחק בצעצועים. אבל בהתחשב לעובדה שיש לנו בבית רחפן, מכונית על שלט, משחקי מחשב למיניהם, ולגו. אני לא חושב שזה נכון לומר ככה. זה לא שאני התבגרתי מצעצועים, וזה לא שהצעצועים שלי היום הם יקרים יותר, זה העובדה שאני כבר לא תלוי כלכלית בהורי וכל צעצוע שאני רוצה אני יכול פשוט לקנות לעצמי. מחשב חדש, טלפון חדש, רחפן, טלסקופ, מיקרוסקופ, וכל דבר אחר שאיי פעם רציתי, כל עוד זה בטווח הסכום שאני יכול להרשות לעצמי אני פשוט קונה את זה. אני לא צריך לספור ימים ליום ההולדת, לכתוב להורים רשימה של מה אני אוהב, לאסוף דמי כיס, אני פשוט משלם על זה מהמשכורת שלי. אופציה שלא הייתה לי אז.

אני לא מתלונן או משהו, אני חושב שהעובדה שיש לי כסף משלי היא נהדרת, אבל עכשיו מתנות כבר לא מרגישות כמו שהן היו פעם. היום אני רואה מתנות בתור משהו נחוץ ושימושי או לא נחוץ שרק יתפוס לי מקום בבית. לגבי כסף, אני לא יכול להגיד שאני לא אוהב לקבל כסף במעטפה, זוהי המתנה הכי טובה בעיני. אבל בתנאי שאני לא מרגיש חיוב להחזיר אותה. אם זה כסף שמגיע מהחברה שאני עובד בה המתנה הזאת היא חד צדדית, כשהחברה נותנת לי מתנות כספיות לחג, שובר קניה, או בונוס למשכורת, זה חד צדדי. כמו שזה היה עם ההורים שלי בילדות, זו מתנה שאני רק מקבל ולא מחזיר. ולכן מתנה כזאת אני מעריך ואוהב.

אבל מתנות שבאות ממקום כמו משפחה, חברים, או קולגות זה סיפור אחר. זה מתנות שאני צריך גם לתת חזרה ואז המתנה מאבדת את המשמעות שלה. כמו שכבר אמרתי, כסף שמסתובב במעגל סגור הוא חסר טעם. להוציא אפילו 200 שקל בשנה כדי לקבל 200 שקל חזרה פעם בשנה זה מעגל סגור שאני לא רואה סיבה להשתתף בו. אני חושב שבין אנשים אין צורך במתנות. ניתן לערוך מסיבה, להזמין את כולם וליהנות. העובדה שהם באו מספיקה לי כדי לדעת שאנשים אוהבים אותי ואכפת להם ממני. אני לא רוצה לקבל מתנות שאצטרך להחזיר בשלב כלשהו, ואני לא צריך שיקנו לי דברים שאני לא בחרתי לבד.

ישנה דעה מקובלת שמתנות הם דרך לומר שאכפת לי מהאדם האחר. שבחגים, אירועים, ביקורים שקורים לעטים רחוקות, וימי הולדת, נכון לתת מתנות. יש תרבויות בהם אנשים אפילו מתחרים מי יקנה את המתנה הכי יקרה, ומי יעשה את המסיבה הכי יפה. אבל הדעה הזאת מגיעה מסרטים ופרסומות בהם מנסים לשטוף לנו את המוח שלקנות מוצרים זאת הדרך היחידה והנכונה ביותר לחגוג. אני לא חושב שאפילו יש צורך להרחיב על הנושא, דיי ברור למה הם עושים את זה.

לסיכום

מתנות הם שפת אהבה שלימדו אותנו מגיל צעיר. מתנות הם הדרך בה רבים בוחרים להציג אכפתיות. אבל בסופו של יום זה מוצרים. מוצרים שאנחנו לא בוחרים לעצמינו, ולא תמיד צריכים. לפעמים המתנות שאנחנו מקבלים הם דברים שימושיים ולפעמים לא. לפעמים אנחנו מקבלים אותם בכסף, לפעמים בחפצים, ולפעמים אפילו בחוויות (ארוחה במסעדה, כרטיס טיסה, וכו'). אני לא אומר שמתנות הן בהכרח דבר רע, אבל אני כן אוהב להסתכל על הנושא משני הצדדים. למתנות יש יתרונות וחסרונות וצריך להכיר בהם. אנשים שלא אוהבים מתנות לא צריכים להיראות מוזר בחברה כשהם בוחרים שלא לתת/לקבל אותן. קניית מוצרים היא לא הדרך היחידה להראות אכפתיות וחשוב לנו להבין זאת.

תמונה:

https://www.seekpng.com/ima/u2q8w7e6y3a9r5q8/