Fox Thoughts

תקציב חודשי “מושיבי עקרת הבית אם הבנים שמחה הללויה". ניהול משק בית היא עבודה לא פשוטה. כביסה, כלים, ניקיון, טיפול בילדים ו/או בעלי החיים, בצמחים, וכל דבר אחר שיש בבית. אנשים הלוקחים על עצמם את התפקיד הזה נושאים באחריות כבדה ולמעשה, ניתן בקלות לומר שניהול משק בית היא עבודה במשרה מלאה. יש משפחות בהן הורה אחד מפרנס והאחר דואג למשק בית, יש משפחות החולקים ביניהם בנטל כאשר שני ההורים גם עובדים וגם עושים את עבודות הבית. ויש משפחות המפילות הכל על צד אחד כאשר האחר לא עושה כלום, או שלא עושה מספיק. נגיד משפחות בהם הורה אחד גם עובד וגם מטפל בצרכי הבית, ואילו האחר לא עושה כלום, או את המינימום שבמינימום. הדוגמה השלישית היא דוגמה למערכת יחסים שהיא לא בריאה בעיני. כמובן שאני מדבר על מקרים בהם שני ההורים בריאים נפשית ופיזית ומסוגלים לעבוד. אנשים שלא מסוגלים לעבוד המקבלים קצבת נכות הם ללא ספק מפרנסים כי יש להם הכנסה כלכלית, ואילו משפחות בהם אחד ההורים לומד/ת זוהי גם אופציה מקובלת כי המצב לא קורה עקב חוסר שיוויון בחלוקת הנטל אלה שהם לומדים מקצוע היביא פרנסה בהמשך. אבל הפוסט הוא לא על שיוויון בנטל, א

הקרבת קורבנות כאשר אני אומר "הקרבת קורבנות" התמונה שעולה לראש היא טכסי פולחן עתיקים עם קורבנות חסרי ישע (בעלי חיים או אפילו בני אדם). הכהן לוקח סכין ושוחט ייצור חי כדי שהעם יקבל משהו מהאל (או האלים). בין אם זה ברכה, סליחה, או בקשה כלשהי. זה נשמע לנו ברברי ואנחנו לא יכולים לדמיין דבר כזה קורה במאה ה-21 בעולם המודרני של מחשבים וטכנולוגיה. רק המחשבה על הטקס הזה מעלה ברבים מאתנו חלחלה, קשה להאמין שמשהו כזה יקרה היום, רק אולי באיזו כת מטורללת. קורבנות חופש הביטוי אבל הדברים האלה קורים היום, ולא רק בכתות מטורללות אלה בחברה הגדולה וה-”מפותחת" שלנו. למשל, דוגמא שהבאתי באחד הפוסטים הקודמים שלי, בארצות הברית חופש הביטוי הוא בעל קדושה כל כך גבוהה שהוא יקר יותר מבני אדם, ואם צריך להקריב קורבן אנושי למען חופש הביטוי, הקורבן הזה מתקבל והעם מוכן להקריב אותו. למה הכוונה? בארצות הברית אחד שמפיץ שקרים, שנאה, או הסתה נגד קבוצת אנשים מסוימת, המילים שלו הם חופש הביטוי שלו ואין שמשטרה כל יכולת לעצור אותו עד שהוא לא פועל לפי אמונותיו. בין אם הוא נאצי, או איסלמיסט רדיקאלי, או ראש של כת, בארצות

על כאוס וסדר תחשבו איך זה לנהל צבא שבו כל חייל בוחר אם לציית או לסרב פקודה. האם עם צבא כזה אפשר להגן על עצמך? אני לא חושב. תארו לעצמכם מדינה בה החוק הוא בחזקת אופציונאלי, רוצה תציית, רוצה לא. האם הייתם רוצים לחיות במדינה כזאת? אני לא. סירוב פקודה, כמו כל עבירה על החוק בעצם יוצרים חוסר סדר, כאוס, שלא ניתן להפעיל. תחשבו על מחשב שכל רכיב עושה מה שנראה לו לנכון ולא את מה שהוא אמור לעשות. תחשבו על מקום עבודה בה כל עובד מחליט על עצמו. תחשבו איך הטבע היה נראה אם לכל אטום הייתה זכות בחירה - העולם היה מתפרק. כל מערכת בנויה על סדר. כל מערכת בנויה על התאחדות כוחות שפועלים יחד. תהו ובהו זה בדיוק ההיפך מהסדר, ולא ניתן ליצור שום דבר ממנו. מצד שני תחשבו על מערכת שפועלת באופן מושלם לפי הסדר. תחשבו על מדינה בה אנשים מפחדים לעבור על החוק, על צבא בו לכל חייל יש מאה אחוז משמעת. זה נשמע טוב לכאורה, אבל אני מדבר על מדינות כמו סין, ברית המועצות, רוסיה, איראן, וצפון קוריאה. דיקטטורה מוחלטת בה האנשים מצייתים כמו רובוטים. כל מה שמנהיג אומר זה קודש, כל מה שהשלטון עושה זה נכון. הייתם רוצים לחיות במדינה כזאת? אני

שפתם הסודית של בעלי החיים כמו בני האדם, גם לבעלי החיים יש שפה, ולכל זן שפה משלו. יללות, צרחות, צעקות, נהומים, נביחות, ציוצים, ואפילו שפת גוף הם דרכי תקשורת והעברת מידע. ממחקרים עולה כי אפילו עצים וצמחים מתקשרים זה עם זה דרך השורשים. בתור אחד שמגדל זוג כלבים אני חייב להודות כי הכלבים יודעים לדבר, הבעיה שאנחנו לא תמיד יודעים להקשיב. הכלבים לא מדברים באותו אופן כמו שאנחנו מדברים, אין להם מילים. אבל שפת הגוף שלהם היא מאוד ברורה אם לומדים אותה. אני יודע מתי הם רוצים לאכול, מתי הם רוצים לצאת, מתי כואב להם משהו, מתי הם מקשקשים בזנב בשמחה ומתי בסטרס. הם נובחים כדי להגן על עצמם, עלינו, ועל הבית. הם יודעים איך לבקש אוכל גם ללא מילים מדוברות. והכי חשוב, הם מבינים אותי חזרה. הכלבים שלי למדו הרבה מאוד מילים בשפה שאני מדבר איתם, ואני יכול לראות תגובה בכל פעם שאני אומר להם את המילה טיול, או ארצה. למעשה, כל אחד שמגדל בעל חיים מבין את השפה שלהם אם הוא רק מתבונן מספיק. השפה של בעלי החיים היא לא כזאת סודית. אבל לא רק חיות בית, גם חיות פראיות מדברות זו עם זו. חיות פרא מתריעות זו לזו על מיקום של אוכל או סכ