תקציב חודשי



תקציב חודשי

“מושיבי עקרת הבית אם הבנים שמחה הללויה". ניהול משק בית היא עבודה לא פשוטה. כביסה, כלים, ניקיון, טיפול בילדים ו/או בעלי החיים, בצמחים, וכל דבר אחר שיש בבית. אנשים הלוקחים על עצמם את התפקיד הזה נושאים באחריות כבדה ולמעשה, ניתן בקלות לומר שניהול משק בית היא עבודה במשרה מלאה. יש משפחות בהן הורה אחד מפרנס והאחר דואג למשק בית, יש משפחות החולקים ביניהם בנטל כאשר שני ההורים גם עובדים וגם עושים את עבודות הבית. ויש משפחות המפילות הכל על צד אחד כאשר האחר לא עושה כלום, או שלא עושה מספיק. נגיד משפחות בהם הורה אחד גם עובד וגם מטפל בצרכי הבית, ואילו האחר לא עושה כלום, או את המינימום שבמינימום. הדוגמה השלישית היא דוגמה למערכת יחסים שהיא לא בריאה בעיני. כמובן שאני מדבר על מקרים בהם שני ההורים בריאים נפשית ופיזית ומסוגלים לעבוד. אנשים שלא מסוגלים לעבוד המקבלים קצבת נכות הם ללא ספק מפרנסים כי יש להם הכנסה כלכלית, ואילו משפחות בהם אחד ההורים לומד/ת זוהי גם אופציה מקובלת כי המצב לא קורה עקב חוסר שיוויון בחלוקת הנטל אלה שהם לומדים מקצוע היביא פרנסה בהמשך.

אבל הפוסט הוא לא על שיוויון בנטל, או על ניהול משק בית. הפוסט מדבר על מטלת משק בית נוספת לא פחות חשובה מהכביסה או הסדר וניקיון. אני מדבר כמובן על ניהול התקציב החודשי. חישוב התקציב היא משימה כלל לא פשוטה ולא כולם מסתדרים איתה. ככה אנשים נכנסים לחובות, למינוסים, להלוואות, וקשיים כלכליים. המציאות היא שאין שיטה אחד טובה ואוניברסלית לחשב תקציב חודשי, והשיטה אותה אני הולך להציג אולי לא מתאימה לכולם. אבל היא מתאימה לי. אז תקראו אותה, תבינו אותה, ותחליטו לבד, אם השיטה הזאת טובה גם עבורכם.


הבעיה

הקושי בניהול התקציב החודשי הוא העובדה שכל ההכנסות וכל ההוצאות של החודש הקרוב לא ידועות לנו מראש. בחודש הזה קיבלנו את המשכורות ושאר ההכנסות מהחודש שעבר ואנחנו צריכים לשלם את כל ההוצאות של החודש שעבר, לכן, אין באפשרותינו לשנות אותם כבר. מה אנחנו כן יכולים לשלוט בו זה ההכנסות וההוצאות הלא ידועים לנו בחודש הבא. נגיד למשל, עכשיו אנחנו באוקטובר. המשכורת של אוקטובר תיכנס רק בנובמבר יחד עם כל החשבונות וכל ההוצאות של אוקטובר. למעשה, אני עכשיו מוציא את הכסף שאני עכשיו מרוויח. המטרה היא למנוע חריגה מהתקציב בחודש הבא. 


שיטת הקופות

אני קורא לשיטה שלי שיטת הקופות בגלל שאני מחלק את התקציב שלי ל-"קופות" וירטואליות אליהם אני מכניס ומהם אני מוציא כספים. הכסף יכול להיות כסף אמיתי או כסף עתידי תיאורתי. בכל תחילת חודש אני הופך את כל הכסף התיאורטי לכסף אמיתי, ואז יוצר כסף תיאורתי חדש לחודש הבא. תחשבו על כל קופה כעל טבלה בעלת 2 חלקים. הכנסות לקופה והוצאות מהקופה. בכל קופה ניתן לבצע 2 פעולות - להכניס כסף ולהוציא כסף. כמות הכסף בקופה יהיה כמובן כל ההכנסות פחות כל ההוצאות. ראו איור דוגמא:



כל התקציב שלי בנוי מאיזה כמות קופות שאני רוצה. זה יכול להיות חשבונות, תשלומים, קניות, חסכון, או כל דבר אחר. הקופה מסמלת את החלק בתקציב המוקצה עבור משהו מסויים. למשל לקופת החשבונות אני שם כסף עבור החשבונות שאני משלם (ארנונה, חשמל, מים, ועד בית וכד'). לקופת התשלומים אני הייתי שם דברים כמו הלוואות לבנק, משכנתא, או קניות גדולות במיוחד. לקופת הילדים ניתן לשיםפ כסף בצד עבור חוגים, חינוך, דמי כיס וכיוצא בזה. הקופות יכולות להיות מאוד ספציפיות או מאוד כלליות, אין מגבלה על כמות הקופות האפשרית.

עכשיו כאשר כל הקופות מוכנות ניתן לעבור לחלק הבא, התקציב. או קופת ההכנסות. ההבדל בין קופת ההכנסות לשאר הקופות הוא שקופת ההכנסות מייצגת כמה כסף נכנסו (ממשכורות, מענקים, מלגות, קצבאות, מתנות, או כל הכנסה אחרת). מתוך קופת ההכנסות אנחנו מורידים את הכסף שממלא את שאר הקופות. ראו איור דוגמא:



השלב האחרון הוא שלב טבלת הסיכום. בטבלת הסיכום אני כותב למעלה את שארית התקציב (כלומר כמה נשאר כסף אחרי שחילקתי את התקציב לכל הקופות שלי), וכמה כסף כרגע יש בכל קופה. ראו איור דוגמא:




דוגמא

נגיד התחילה עכשיו שנה חדשה, התאריך הוא 01/01. זהו הזמן המושלם לפתוח דף פיננסי חדש. אז מה השלב הראשון? הולכים לטבלת ההכנסות. הטבלה אמורה להיות ריקה עכשיו כי היא טבלה שנתית. ההכנסה הראשונה אותה נכתוב היא השארית שלנו בבנק כרגע. כמה כסף יש בחשבון בתחילת השנה. הסכום אמור לכלול בתוכו את כל מה שיש בבנק, כולל חסכונות (אם יש). אנו רושמים את הסכום הזה בשורה הראשונה עם הסבר מצורף - שארית משנה שעברה. ניתן גם לעשות כמו בדוגמא:



מה שאנחנו אמורים לראות עכשיו בטבלת הסיכום זה את הסכומים הבאים:



הסכום 11,713.83 הוא השארית מהשנה שעברה פלוס החסכון. מתוך הסכום הזה מיד נכניס את החסכון בקופה המיועדת לו. לאחר ההכנסה, אנחנו אמורים לראות את התוצאות הבאות:






כרגע אנחנו נמצאים במצב טוב, יש לנו 1,158.98 שקל מעל התקציב שזה למעשה מצויין, זה אומר שאנחנו לא בחריגה בכלל. עכשיו אנחנו נוסיף שיעור תקציב לחודש 02 (פברואר). הסכום שאנחנו נוסיף הוא סכום משוער של כמה בערך אנחנו מצפים שנרוויח בחודש ינואר. את הסכום הזה אנחנו נשים בטבלת ההכנסות ונסמן אותו בקו כדי לדעת שזה לא סכום אמיתי את וירטואלי משוער. 





עכשיו עלינו למלא את הקופות בסכומים משוערים או ידועים שאנחנו הולכים להוציא בחודש ינואר. למשל בחשבונות נשים סכום ממוצא חודשי של חשבונות חשמל, מים, ארנונה, ועד בית, צהרון, וכל דבר כזה או אחר שאנחנו משלמים באופן חודשי או דו-חודשי. בתשלומים נשים את המשכנתא, ההלוואה לבנק, וקניות גדולות שפרסנו לתשלומים. לקופת החיסכון נוסיף כמה כסף אנחנו שמים בחיסכון כל חודש (נגיד 200 שקל). בהוצאות לרכב אנחנו שמים כסף לדלק וביטוחים, ובקופת "אחר" או "קניות" ניתן לשים את שארית התקציב. זה הכסף שיילך החודש לקניות. סופרמרקט, וחנויות אחרות. 



עכשיו אנחנו יודעים שיש לנו 6 אלף לכל הקניות פלוס אקסטרה 458.98 במידה ונצטרך. ועלינו להמתין עד שיגיעו כל ההכנסות וכל ההוצאות של חודש ינואר שזה בדרך כלל יקרה במהלך חודש פברואר. אם זה המשכורות או חשבונות כרטיסי האשראי, במהלך חודש פברואר אנחנו נראה עד כמה החישוב שלנו תואם את המציאות בפועל. בסוף חודש פברואר אנחנו מעדכנים את הטבלאות כאשר אנחנו מוציאים מכל הקופות את הסכומים ששילמנו במהלך החודש (חשבונות כרטיסי אשראי, או עברות בנקאיות), וכמובן שאנחנו גם מוחקים את הסכום המשוער ובמקומו רושמים את ההכנסות האמיתיות שהיו. אם אנחנו מגיעים למינוס בקופה כלשהי, אנחנו צריכים להשלים אותו בעזרת הכנסה נוספת לתוך הקופה שהיא כמובן יורדת מהתקציב החודשי. 




תגובות