תקציב חודשי

תקציב חודשי

הקדמה

אחד הדברים שראיתי רבים מתקשים בו זה חישוב התקציב החודשי שלהם בצורה כזאת שהם חיים בתוך גבולות היכולת שלהם. קניות שהם לא באמת מסוגלים לשלם, חריגות באשראי ומינוס בבנק. התקציב הוא הליך מעגלי של הוצאות והכנסות והשאלה היא כיצד להימנע מהמעגל הזה לזוז לכיוון חורג? הקושי הכי גדול הוא העובדה שכמעט כל הכסף וירטואלי היום וקשה לעקוב אחריו. מצד אחד זה נוח שאין צורך לעמוד שעות בבנק הדואר כדי לשלם חשבונות, אין צורך להחביא את הכסף מתחת למזרן בבית, ואם שכחנו לשלם איזה חשבון זה בסדר, לא ינתקו לנו את המים או החשמל כי הוראת הקבע דאגה לנו.

אבל עם כמה כסף אני הולך למכולת? מה אני באמת יכול להרשות לעצמי? איך אני יודע שאין לי איזה חיובים לא מוכרים באשראי? איך אני מוודא שכל החיובים שאמורים לרדת באמת ירדו ואני לא בחובות? כיצד לזכור כמה כבר שילמתי את ההלוואה וכמה עוד נותר לי לשם? ואיך אני נמנע מלקבל מכה כלכלית כואבת אם משהו לא צפוי קורה? על אלו ועוד פיתחתי שיטת חישוב שתעזור לי לנהל נכון את נכסיי. בפרקי אבות אמרו רבותינו: "מרבה נכסים מרבה דאגה", שיטת החישוב שלי נועדה בתקווה למזער את הדאגה.

-----------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

שיטת הצנצנות

לפני שאתם פותחים את המגירה לבדוק אם אין איזו צנצנת פנויה על המדף, שיטת הצנצנת היא וירטואלית ולמעשה היא יותר טבלה מאשר צנצנת. אבל יותר נוח לחשוב על השיטה כעל צנצנת, ולא אחת אלה כמה. תארו לעצמכם את הסיטואציה הבאה: קיבלתם כסף. משכורת, קצבה, עסק, שכר דירה, לא משנה, כסף זה כסף. כיצד להתנהל איתו באופן שבו כשיגיעו התשלומים אתם לא תגיעו למינוס כי בזבזתם את כל הכסף כבר? שיטת הצנצנת אומרת דבר כזה, יש לקחת כמה צנצנות ולכתוב עליהן את כל ההוצאות שלכם: מיסים, תשלומים, חשבונות (מים, חשמל, גז, טלפון, אינטרנט וכד’), וכל דבר אחר שיש לכם לשלם עליו. לאחר ששמתם את כל הכסף בצנצנות הנכונות ניתן לשים את השארית בקניות וחסכונות.

עליכם תמיד לדאוג שהצנצנות יהיו מלאות, השאלה היא כמה לשים בהם? על מנת לחשב זאת ניתן לעשות סטטיסטיקה. על מנת לעשות את החישוב אנחנו ניקח, נגיד 6 חשבונות אחרונים ונחלק אותם בכמות החודשים עליהם החשבונות האלה פרוסים. אז למשל, אם ששת חשבונות הגז האחרונים שלנו היו:

1. ינואר: ₪50.44
2. פברואר: ₪0.00
3. מרץ: ₪61.62
4. אפריל: ₪0.00
5. מאי: ₪68.80
6. יוני: ₪0.00
7. יולי: ₪56.93
8. אוגוסט: ₪0.00
9. ספטמבר: ₪71.87
10. אוקטובר: ₪0.00
11. נובמבר: ₪60.23
12. דצמבר: ₪0.00

עכשיו אנחנו צריכים לחלק ₪369.89 ב-12 חודשים ואז נקבל בערך 31. זה אומר שעלינו לדאוג שבצנצנת של החשבונות שלנו תמיד יהיה 31 שקל כל חודש עבור חשבון הגז. שימו לב שזה לא משנה אם החשבון חודשי, דו חודשי, או אפילו חד שנתי. תמיד נחלק לכמות החודשים עבורם החשבון מתרפס ולא כמות החשבוניות שקיבלנו. ביום בו חשבון הגז ירד מחשבון הבנק אנחנו נסמן שהצנצנת ריקה ונמלא אותה עד החשבון הבא.

בעיה שעלולה להיווצר בשיטה זו היא חוסר תקציב קבוע. תארו לעצמכם את הסיטואציה הבאה: בראשון לחודש נכנסה משכורת, בשני לחודש ירדו כל החשבונות ובבנק לא נשאר כלום, או נשאר סכום קטן שלא באמת יספיק לבניית תקציב לחודש הבא. מה עושים? התשובה היא שבעבור מקרה זה יש להשתמש בכסף שעוד לא הרווחנו. שהרי כל מה שאנחנו נוציא החודש ירד מהמשכורת הבאה שטרם נכנסה לבנק, אז אנחנו "נייצר" כסף וירטואלי שעוד לא נמצא בבנק שלנו ואז בבוא המשכורת אנחנו נמיר את הכסף הווירטואלי לאמתי. במקרה כזה חובה עלינו לוודא שהכסף הווירטואלי אותו אנחנו מייצרים באמת תואם את ההכנסות שלנו. 

-----------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

מבנה הטבלה

שיטת הצנצנת היא תיאורית, בפועל מדובר במאגר נתונים אקסל בעל מספר טבלאות. חלק זה יעסוק במבנה הטבלה עם פירוט של כל חלקיה וכיצד למלא אותם.

הכנסות

טבלה זו מיועדת לקלוט את כל סוגי ההכנסות. משכורות, שכירות (למי שמשכיר דירה שבבעלותו), עסק, מתנות, קצבאות וכו'. להלן דוגמא למילוי של הטבלה. המילוי מתבצע אחד לחודש בהתאם למה שרואים בעובר ושוב בבנק. שימו לב שמשכורת ינואר תיכנס לבנק בפברואר, ומשכורת יוני תיכנס לבנק רק ביולי. בטבלה רושמים את החודש בו המשכורת נכנסה לבנק, לא את החודש שהמשכורת היא עבורו. אז את הסכום שהרווחנו ביוני אנחנו נראה בבנק ביולי, ולכן נרשום אותו בטבלה תחת יולי.

את השארית משנה שעברה אנחנו נשים בתחילת השנה כמובן, ואת הסכום שיש לנו במזומן אנחנו נעדכן באותה משבצת כל חודש

איור 1

* כל המספרים בטבלה זו הם מספרים לדוגמא שהמצאתי מהראש ולא מבוססות על הוצאות אמתיות שלי או של אנשים שאני מכיר.

הוצאות

טבלה זו מיועדת לתעד את כל ההוצאות הכספיות של השנה. מיסים, חשובות, תשלומים, קניות. ראו דוגמה למילוי תקין. יש לוודא שאת הטבלה ממלאים לפי היום בו הכסף ירד מחשבון הבנק.

איור 2

שימו לב כי 2 השורות האחרונות הן אוטומטיות. ומקושרות ל-2 הטבלאות הבאות: חסכונות, ותשלומים. הנוסחה המחשבת את החסכונות היא כזאת

טבלה 1

הספרה האחרונה מייצגת את המספר של החודש עבורו לבדוק. ינואר – דצמבר 1-12. כמובן שאם להוסיף שורות לטבלה זה כבר לא יהיה C25 עד N25 אלה 26, 27, או כל שורה אחרת תלוי בכמות סוגי ההוצאות. משבצת חשובה נוספת שמשתתפת בחישוב היא משבצת B1 בטבלת הסיכום. הערך של התא הזה הוא מספר השנה הנוכחית. 2024, 2025, 2026 וכו'.

הנוסחה המחשבת את התשלומים עובדת בדיוק באותו אופן רק שהנוסחה פונה לטבלת "תשלומים" במקום "חסכונות”.

חסכונות

טבלת חסכונות כוללת בתוכה את כל סוגי החסכונות שיש לכם. זה יכול להיות קרן פנסיה, קרן השתלמות, חיסכון סגור בבנק, חיסכון לילד, חיסכון לחופשה, וכד’. יש לוודא שאת הטבלה ממלאים לפי היום בו הכסף ירד מחשבון הבנק, או אם הכסף יורד מהמשכורת ישירות, אז לרשום אותו בתאריך בו המשכורת נכנסה לבנק. את הטבלה ממלאים כפי שמוצג בדוגמה למטה:

איור 3

שימו לב שכל עמודה F היא אוטומטית. נוסחת החישוב שלה היא כפי שמתואר בטבלה:

טבלה 2

למעשה היא סוכמת את כל עמודה A בתנאי ש-B זהה ל-E. אז נגיד משבצת E3 היא פנסיה אמא, כל סכום בעמודה A שרשום בעמודה B כ-"פנסיה אמא" יוסף לסכום במשבצת F3. ניתן להוסיף כמה חסכונות שאתם רוצים כמובן.

בניגוד שטבלת ההכנסות וההוצאות שיש לרוקן בתחילת השנה, את הטבלה הזו מעבירים במלואה לשנה הבאה.

תשלומים

בדומה לטבלת החסכונות, טבלת התשלומים עוברת במלואה משנה אחת לאחרת. ראו דוגמא למילוי הטבלה באופן תקין. יש לוודא שאת הטבלה ממלאים לפי היום בו הכסף ירד מחשבון הבנק.

איור 4

שימו לב שעמודות G עד I הן אוטומטיות.

עמודה G מחשבת את הסכום ששולם עד כה. הנוסחה שלה היא כפי המתואר בטבלה למטה:

טבלה 3

עמודה H מציגה כמה אחוז שולם והנוסחה שלי היא:

טבלה 4

העמודה I מציגה כמה נותר לשלם והנוסחה שלה היא:

טבלה 5

סיכום

טבלת הסיכום היא אוטומטית לחלוטין ואין צורך לגעת בה כלל למעט משבצות B1  ו-B7. משבצת B1 מייצגת את המספר של השנה עבורה המאגר נתונים פועל. בכל תחילת שנה ניתן לשמור העתק של מאגר הנתונים ולרוקן את כל התאים הלא אוטומטיים. חשוב לעדכן את משבצת B1 לשנה הרלוונטית.

משבת B7 גם היא במילוי ידני והיא משבצת לבדיקת טעות מילוי בכל הטבלה. בכל הכנסת נתונים חדשים (כמו הוצאות, הכנסות, וכד’) יש לעדכן את המשבצת. משבצת זו מייצגת את הסכום הנוכחי בבנק בעובר ושוב, ויש להכניס את הסכום כפי שהוא מופיע באתר הבנק. במידה והייתה טעות בהכנסת הנתונים באיזשהו שלב, משבצת B8 תציג את סכום הטעות.

• אם הסכום חיובי (גדול מאפס) זה אומר שעל פי הנתונים שהכנסנו לטבלאות האחרות, בזבזנו יותר ממה שבאמת בזבזנו.
• אילו הטעות היא קטנה מאפס זה אומר ששכחנו משהו ככל הנראה ובזבזנו במציאות יותר מאשר רשמנו בטבלה.
• אם הטעות עומדת בדיוק על אפס זה אומר שכל הנתונים הוכנסו באופן נכון.

איור 5

להן הנוסחאות לכל המשבצות:

משבצות B3 עד M3

טבלה 6

כמובן שהגבול הזה (6) הוא לא קבוע אלה תלוי בכמות השורות בטבלת ההכנסות. 

משבצות B4 עד M4

טבלה 7

משבצות B5 עד M5

טבלה 8

שאר המשבצות פועלות לפי הנוסחאות הבאות:

טבלה 9

חישוב תקציב

הטבלה האחרונה היא טבלת החישוב העתידי. כאן מתרחשת בניית התקציב. שורות 5 עד 16 הן 12 שורות בהן אנחנו מתעדים את ההפקדות שלנו לקופה. שורה 3 מתארת את הסכום בקופה כרגע, ושורה 3 היא שורת עזר שאומרת לנו כמה אנחנו צריכים לשים בקופה זו בממוצע. שימו לב כי ניתן כמובן להוסיף או להוריד קופות במידת הצורך.

איור 6

למעט שורות 5 עד 16 כל שאר התאים הם קבועים, או מחושבים על פי נוסחה. להלן הנוסחאות לכל קבוצת תאים עם הסברים.

שורה 3 סופרת את הסכום בקופה. הנוסחה תלויה בכמות השורות הרלוונטיות בטבלת ההוצאות. 

טבלה 10

תחזרו רגע לטבלת ההוצאות. שימו לב כי משבצת B3 שואבת מידע משורות 2 עד 4. אלו הם השורות שמדברות על מיסים כי B3 היא קופת המיסים. יש לוודא כי קיימת התאמה בין מספרי השורות בנוסחאות לבין השורות המתאימות לקופה בטבלת ההוצאות.

איור 7

שורת הצורך הממוצע B4 עד H4 פועלות לפי הנוסחה הבאה:

טבלה 11

שימו לב שבנוסחה הזאת, מספור השורות שמתייחסים להוצאות צריכות להיות זהות לשורה 3 (B3-H3)

המשבצת האחרונה עליה נדבר היא המשבצת שמחשבת את התקציב B1. היא פועלת לפי הנוסחה:

טבלה 12

החישוב לוקח את כל ההכנסות שלנו השנה ומוריד ממנו את כל מה שהכנסנו לקופות מתחילת השנה.

שורות 5 עד 16 ממלאים באופן ידני בהתאם לצרכים ושיקול הדעת שלנו. את המילוי ניתן לעשות באיזו תדירות שנרצה, אבל ההמלצה היא פעם בחודש בתחילתו.

יכול לקרות מצב שלאחר המילוי יהיה מינוס בתקציב במשבצת B1. אין צורך להיבהל כל עוד אנחנו רואים שהמינוס הזה יכוסה בבוא המשכורת. להלן דוגמה של מצב כזה:

נגיד בראשון לחודש נכנסה משכורת. בשני לחודש ירדו כל כרטיסי האשראי ובבנק נשארו 100 שח בלבד. נגיד וסכום ההוצאות שלנו הוא בערך 12 אלף שח לכל בקופות. כאשר נסיים לשים כסף בקופות, התקציב יציג מינוס 11,900- שח. הכסף הזה ירד מהבנק בשני לחודש הבא אחרי המשכורת שתיכנס בראשון לחודש הבא ולכן כל עוד אנחנו יודעים שהמשכורת מכסה את המינוס הזה אנחנו במצב טוב.

כמובן שהמצב היותר טוב הוא רשת ביטחון שתשב בעובר ושוב למקרה של חריגה, אבל ברור לי שזה לא תמיד דבר שהוא אפשרי.