אבולוציה
אבולוציה
מקור תאוריית האבולוציה
תאוריית האבולוציה הוגתה לראשונה בעולם המדעי במאה ה-19 לספירה עם המדען האנגלי צ'ארלס רוברט דרווין. לאחר שנים של התבוננות ומחקר של בעלי חיים שונים, דרווין ראה כי בעלי החיים משנים את צורתם מעט כדי להתאים את עצמם לתנאי המחייה הטבעיים שלהם. למשל, מהתבוננות בציפורים באיי גלאפגוס דרווין ראה כי צורת המקור של הפרושים השתנה מדור לדור בהתאם לסוג המזון שהיה זמין להם.
עם הזמן, והרבה מחקר נוסף בתחום הגנטיקה, זואולוגיה, ביולוגיה, ארכיאולוגיה, וענפים נוספים של מדעי הטבע, רעיון האבולוציה התקבל כתאוריה מדעית מוכחת. כיום מלמדים אבולוציה באוניברסיטאות ויש מגוון רחב של מידע בנושא, בספרים, באנציקלופדיה, ובאינטרנט. האבולוציה נחשבת כעובדה מדעית ואין עליה מחלוקת.
הדוגמה הכי טובה לאבולוציה היא ביות בעלי חיים. חתולים וכלבים של בית לא ישרדו בטבע הרבה זמן, מה שאומר שהם לא הגיעו משם, כנ"ל גם חיות חווה כמו פרות ועזים. יש כלבי פרא, פרות פראיות, עזים ואף סוסי פרא, אבל הם שונים מגרסתם הביתית במשק. הם שונים בגודלם, בסוג הפרווה שלהם, ואף בהתנהגות שלהם. אמנם בניגוד לברירה טבעית, ביות בעלי חיים היא ברירה מלאכותית, הרעיון הכללי הוא שניתן לשנות את צורתם של בעלי החיים. צורתם אינה סטטית ולא משתנה כמו שטוענים מתנגדי האבולוציה.
כיצד האבולוציה פועלת?
אבל צורת פנים, גובה או צבע שיער לא באמת יהפכו קוף לאדם, זאב לצ’יוואווה, או דינוזאור לתרנגול. אולי הבת שלי תביא ילדים עם מישהו כהה עור והילדים שלהם יהיו שחומים. אולי הבן שלי יגדל להיות גבוהה אבל יביא ילדים עם מישהי נמוכה מאוד ויצאו להם ילדים בגובה ממוצע. היום בעולם המודרני הדרך בה אנחנו נראים לא משפיעה באופן משמעותי על היכולת שלנו להביא ילדים. למעט מקרים קיצוניים, הדרך בה אנחנו נראים לא משפיעה באופן משמעותי מספיק על ההישרדות שלנו, ואפילו במדינות הכי גזעניות המיעוטים עדיין מצליחים להעביר את הגנים שלהם לדור הבא.
אך בטבע, ביערות, במקומות בהם אין התערבות אנושית רבה, שם הדרך בה אתה נראה היא עניין של חיים ומוות. ציפור פרוש עם מקור שלא תואם את האוכל הזמין לא תשרוד הרבה. אילו פרושים ישרדו כדי להזדווג ולהביא צאצאים? הציפורים עם המקור הכי מתאים לסביבה. למשל, אם מקור ארוך וצר יותר שימושי להישרדות ממקור קצר ועבה, הציפורים עם המקור הקצר והעבה לאט-לאט ימותו מרעב, ואילו הציפורים עם המקור הארוך והצר ימצאו יותר אוכל, ישרדו יותר טוב ואף יעבירו את הגנים שלהם לדור הבא.
תחשבו על סוס, או יותר מדויק יצור דמוי סוס שממנו הגיע הסוס, שחי במקומות בהם הצמחייה הכי טעימה נמצאת גבוה. הסוסים בעלי הצוואר הכי ארוך ישרדו יותר זמן מאשר כאלה עם צוואר קצר. הצמחייה לעומת זאת, שורדת יותר טוב ככל שהיא יותר גבוהה כי הסוסים אוכלים אותה. וככה במהלך של עשרים, שלושים, מאה דורות, הצמחייה הופכת לגבוהה יותר, והצוואר של החיות הופך יותר ארוך ולאט לאט אנחנו מקבלים ג'ירפות.
ברירה טבעית לעומת ברירה מלאכותית
כדי להפוך זאב לצ’יוואווה צריך תחילה לביית אותו (לתת לו אוכל, מחסה, וכל דבר אחר כדי לבנות עמו יחסי חיבה). אחר כך, לקחת את הזכר הכי קטן מהמלטה אחת ולזווג אותו עם הנקבה הכי קטנה מהמלטה אחרת. הצאצא יהיה זאב אבל קצת יותר קטן. אולי באופן לא משמעותי אבל עדיין יותר קטן. יש לחזור על תהליך זה הרבה פעמים עד שלא ייצא כלב. שזה למעשה זאב קטן ומבויית. לאחר מכן יש להמשיך בתהליך עוד ועוד עד שייצא כלב קטן. מכלבים קטנים יש לברר ולזווג את הקטנים ביותר עד שתיצא צ’יוואווה, שזה בעצם כלב מאוד מאוד קטן. על מנת לשמר את הגזע יש לזווג רק צ’יוואווה אחת עם אחרת. זוהי דוגמה לברירה מלאכותית. הברירה המלאכותית לא בהכרח טובה לחייה או עוזרת לה לשרוד, אבל היא עוזרת לשנות את הצורה של החיה יותר מהר מהברירה הטבעית. שימו לב כי לא כל הזאבים הפכו לכלבים, אלה שרק ענף מסוים. זה עונה על השאלה מדוע שני סוגים שונים של בעלי חיים שאולי הגיעו זה מזה יכולים להתקיים בו זמנית.
ברירה טבעית היא הרבה יותר איטית ופחות ממוקדת. אם להפוך זאב לצ’יוואווה לקח נגיד כמה עשרות אלפי שנה, להפוך דינוזאור לתרנגול לקח כמה מיליוני שנים ואסון טבע מאסיבי שמחק את רוב החיים על פני כדור הארץ. אבל הרעיון הוא אותו רעיון, הברירה הטבעית היא תהליך של זיווג סלקטיבי. יצורים בעלי התכונות הכי חזקות ישרדו יותר טוב כדי להיות הורים לדור הבא. ככה עם הזמן, התכונות שעוזרות לשרוד יותר טוב, ישמרו, ואילו תכונות שלא עוזרות יימחקו.
בברירה טבעית זן אחד יכול להתפצל לכמה סוגים שונים תלוי בטריטוריה בה הוא גר. ובו זמנית לשמר את עצמו כפי שהוא אם תנאי המחייה מאפשרים זאת. למשל, אם להקת סוסים נדדה למקום אחד בו להיות עם פסים עזר להישרדות, הם יהפכו לזברות. ואילו להקה אחרת נדדה למקום בו שרדו רק אלו שהיה להם צוואר גבוה הם יהפכו לג’יראפות. ברור שכאשר אני מדבר על סוס אני מדבר על חיה פרהיסטורית שממנה הגיעו הסוסים, הג’ירפות החמורים והזברות, ולא על סוסים מודרניים. ואני לא מדבר על שינוי שנעשה בשנה שנתיים אלה מיליוני שנים. אבל הרעיון הוא שתכונות העוזרות להישרדות נשמרות יותר טוב.
אבולוציה אנושית
כל דור חדש ירש את התכונות הפיזיות של אלו ששרדו כדי להביא אותו, אבל הדור הישן העביר לא רק תכונות פיזיות אלה גם מידע. וככל שהחיה יותר חכמה ככה יש לה יותר מידע להעביר. אנחנו עוברים התפתחות לא רק במראה החיצוני שלנו אלה גם בידע. המדע של היום הוא הרבה יותר מפותח מהמדע של פעם, וכמות הידע שיש לנו היום הוא יותר גדול מכמות הידע שהיה לאנשים של העבר.
אבולוציה בתחומים אחרים בחיים
אבולוציה קיימת גם בתעשייה. לכל מוצר יש שלושה פרמטרים: מחיר ייצור, מחיר מכירה, ואיכות. המוצרים ששורדים בשוק הם המוצרים בעלי האיכות הכי גבוהה, מחיר ייצור הכי נמוך, ומחיר מכירה הכי נמוך. קשה למצוא את האיזון הזה אבל מוצרים שמצאו הם אלו שישרדו הכי טוב. מוצר שמחיר המכירה שלו לא מכסה את מחיר הייצור לא משתלם לעסק. מוצר שהאיכות שלו לא תואמת את מחיר המכירה לא משתלמת לצרכן. מוצר בעל איכות גבוהה אבל מחיר מכירה מאוד גבוהה לא כולם יכולים להרשות לעצמם. מוצר שמחיר המכירה שלו לא עומד מול מתחרים זולים יותר גם הוא לא ישרוד. בעלי העסקים יודעים זאת ולכן תמיד מחפשים כיצד לייצור במחיר הכי זול, באיכות הכי גבוהה, ובמחיר הכי יקר שהצרכן יסכים לשלם עליו.
אם נתבונן בחלל נראה שגם ביקום הרחב יש אבולוציה. בעת הבריאה היקום היה תהו ובהו ולא היה בו לא חומר ואפילו לא אטומים, רק חלקיקים אקראיים אשר נאים לכיוון לא נודע. אבל עם הזמן והתרחבות היקום לפתע נהיה "סדר בבלגן". מחלקיקים בודדים נוצרו אטומים ומאטומים חומרים. מחומרים נוצרו כוכבים, שמשות, חורים שחורים, מערכות שמש, וגלקסיות בגדלים הנמדדים בשנות אור ולא קילומטרים. גם תהליך בריאת העולם כולו הוא מאין אבולוציה רק שאנחנו לא יודעים לדעת לאן זה מתפתח או שמה שיש עכשיו הוא התוצר הסופי.
אבולוציה ודת
תיאוריית האבולוציה מתארת משהו דומה. בהתחלה האנושות הייתה ערומה כי לא היה צורך בבגדים, הייתה לנו פרווה. בהתחלה הנשים שלנו לא ילדו בצער כי הן לא הלכו זקוף והלידה הייתה הרבה פחות כואבת בגלל זה. בהתחלה הייתה לנו שפה דיי בסיסית שיודעת לקרוא לדברים בשמות, אבל עם הזמן וגדילת המוח היא הפכה ליותר מורכבת. לא ידענו להבדיל בין טוב לרע כי לא היו לנו יכולות קוגניטיביות לחשיבה מופשטת. לא נאלצנו לצוד או לגדל מזון כי המוח שלנו לא היה מבזבז לנו כל כך הרבה אנרגיה. לפני שאכלנו מעץ הדעת החיים היו יותר פשוטים, יותר פרימיטיביים. לא היה צורך בכל הדברים האלה שיש לנו היום.
איני יכול להתיימר שהתורה מתארת את האבולוציה, אבל התורה היא גם לא בהכרח ספר היסטוריה או מדע מדויק. התורה היא ספר מוסר עם סיפורים ומשלים. היא הסיפור של העם שלנו המתאר את מקורות המסורת והחוקים של שבט בני ישראל. מה שאני כן יכול להגיד זה, שמי שלא רוצה לאבד את האמונה בגלל עובדות מדעיות אשר הוקדשו להן שנים של מחקר ויש להן שלל הוכחות, ומי שלא רוצה להתכחש למדע בגלל האמונה שלו, יכול לקחת את הדרך השלישית. הדרך שאומרת שמעשה בראשית הוא משל ולא תיעוד היסטורי מפורט. אם לראות את זה ככה, ניתן לראות כי אין באמת סתירה בין מעשה בראשית לתיאוריית האבולוציה.
לפי תיאוריית האבולוציה האדם המודרני והקוף המודרני באו מאותו בעל חיים קדום שככל הנראה נכחד היום. הקופים הם בני דודים שלנו בעצם. התיאוריה אומרת שבעוד שאר משפחות הקופים כמו השימפנזה והאורנגאוטן העדיפו כוח פיזי וגודל, אנחנו בחרנו בעץ הדעת ופיתחנו את השכל. היינו יותר פרימיטיביים פעם, לא הלכנו זקוף ולא לבשנו בגדים. לא צדנו, לא גידלנו אוכל ולא בישלנו אותו. אבל קרה משהו במהלך השנים שהפך אותנו ליצור יותר משוכלל שמדבר והולך על שתיים. איבדנו את הפרווה, הציפורניים, והשיניים החדות תמורת מוח משוכלל ויכולת להשתמש בכלים. קשה לומר אם השינוי הוא לטובה או לרעה כי עם כוח גדול מגיעה אחריות גדולה ולא כולנו מנצלים את הכוח שיש לנו למטרות טובות.
אז אבולוציה או בריאה?
יש הנוטים לחשוב שהאבולוציה סותרת את סיפור הבריאה כי האבולוציה אומרת שהכל קרה לבד ללא השגחה, ואילו מעשה בראשית אומר שזה נברא ביד האל. אנשים שאומרים זאת צריכים לקחת פת לחם ולהגיד את הברכה "המוציא לחם מן הארץ". לאחר מכן הם צריכים ללכת לשדה ולשאול את האיכר מאין מגיע הלחם. אז למי שלא בקיא בעניין, הלחם נאפה מבצק שעשוי מקמח, שעשוי מחיטה שהיא בכלל צמח. הלחם לא נופל מהשמיים מוכן וארוז עם ברקוד ולוגו של המאפייה אלה שהוא עובר תהליך ארוך עד שהוא הופך לסנדוויץ' שאתם אוכלים עכשיו תוך כדי שאתם קוראים את הפוסט הזה. ואם אתם רוצים ממש לחקור לעומק, החיטה צומחת מזרע של חיטה אחרת, שגם היא הגיעה מחיטה אחרת וכן הלאה עד הצמח הראשון שממנו החיטה הגיעה. ואולי לא תופתעו לשמוע שגם החיטה עברה תהליך שינוי כלשהו מצמח אחר ויש תיאוריה שאומרת שהחיטה היא צמח מבוית או במילים אחרות - צמח שעבר תהליך ברירה מלאכותית כלשהו.
אז איפה בכל התהליך הזה אנחנו מברכים את ה'? איפה הוא בכל הסיפור הזה? התשובה היא בברכה שאנחנו אומרים: "אלהינו מלך העולם", הוא ברא את היקום כולו, ללא אותו רגע הבריאה לא היה יקום, לא היה שביל החלב, לא היה כדור הארץ, ועליו לא הייתה צומחת חיטה שממנה עושים בצק שממנו אופים לחם.
אחד הספרים האהובים עלי בתורה הוא מגילת אסתר. במגילת אסתר ה' לא מוזכר אפילו פעם אחת ועם זאת אנחנו מבינים שהייתה פה התערבות עליונה. גם אם לנו משהו נראה טבעי (כלומר לא נוגד לחוקי הטבע) זה לא אומר שהוא לא התערב בזה בדרכים נסתרות. אותו דבר עם האבולוציה, עם המפץ הגדול, וכל דבר אחר שלכאורה סותר את האמונה שלנו. דברים לא נופלים מהשמיים ולא קוראים לבד. הכל מתנהל בתוך חוקי הטבע ולפי חוקי הטבע. אבל העובדה הזאת לא מונעת מאתנו להאמין. תורת הקבלה אומרת שהעולם נברא יש מאין, אבל שאר הדברים בתוך העולם נבראו יש מיש, כלומר דבר אחד מאחר. אז אם העובדה שהלחם מגיע מהחיטה לא מפריעה לאמונה שלנו, למה העובדה שהאדם התפתח מיצור יותר פרימיטיבי מפריעה לנו להאמין?
סיכום
אז מה ניתן לעשות עם כל המידע הזה? לדעתי להמשיך ללמוד ולחקור עוד. אני בטוח שהמדע לא יודע הכל על תחילת החיים על כדור הארץ ויש לנו עוד הרבה תגליות לחפש. אבל ממה שאנחנו יודעים עד כה, העולם כל הזמן נמצא בתהליך התפתחות ושיפור ועלינו כחברה לקחת בזה חלק. העולם הוא המאקרו-קוסמוס, ואילו האדם הוא מיקרו-קוסמוס. כמו שהעולם כולו עובר הליך אבולוציוני תמידי כך גם נפש האדם מתפתחת. אנחנו לומדים דברים חדשים ומפתחים את עצמינו כל יום. אנחנו מנסים דברים חדשים, אלו שעבדו לטובתנו אנחנו משמרים ואלו שלרעתנו אנחנו מנסים שלא לעשות שוב. אנחנו מנסים, נופלים ומצליחים בחיים בכל התחומים. כמו עיוור אשר ממשש את דרכו בחשכה ומתקדם קדימה בעזרת חוש המישוש, אנחנו לומדים וגדלים עם השנים להישגים חדשים וגדילה רוחנית נפשית.
מקורות
https://thumbs.dreamstime.com/b/theory-evolution-man-silhouette-human-development-monkey-to-modern-businessmen-briefcase-talking-mobile-phone-119167025.jpg
תגובות
הוסף רשומת תגובה