Fox Thoughts

בין דם לדם התורה מצווה על הזוג היהודי להימנע מקיום תשמיש המיטה כאשר האישה מדממת. והתורה מונה 2 סוגים של דם: דם זבה ודם נדה. דם הנדה הוא דם המחזור החודשי הקבוע, ואילו דם זבה הוא דם שיורד שלא בעתו. בתקופת הנדה והזבה אסור כל דבר אשר האישה המדממת נוגעת בו גם נטמא ולכן על הזוג לשמור נגיעה בתקופה הזאת. ההבדל העיקרי בין דם נדה לדם זבה הוא אופן הטהרה המתיר את התשמיש. אחרי נדה, יש להמתין 7 ימים מתחילת הנדה, ואילו אחרי הזבה יש להמתין 1 עד 7 ימים אחרי שהדם פסק מלרדת. כיום המנהג המקובל לשמור כל מחזור כאילו הוא זבה על מנת להימנע מטעויות, אבל במקור זה לא היה אמור להיות ככה. להלן תרשים עם הסבר כיצד שומרים על טהרת המשפחה לפי התורה ימים אדומים הם ימי המחזור החודשי. יום מספר 1 זה היום בו נראה דם ונקבע כי זה הוא דם מחזור. לא משנה מה אורך המחזור בפועל, שומרים 7 ימים מתחילת ראיית הדם. הליכה למקווה צריכה להיות או שבעה ימים אחרי תחילת הדם או בסוף הדימום (לפי הטווח הארוך יותר) ימים צהובים הם ימי זבה. בימים אלו לא אמור לרדת דם. אם הוא יורד יש 2 אופציות: יום או יומיים של דם היא זבה קטנה וחייב במקווה יום או יומי

מיהו יהודי בני ישראל ליעקב-ישראל אבינו היו שתים עשרה בנים ובת. ראובן [1], שמעון [2], לוי [3], יהודה [4], יששכר [5], זבולון [6], דן [7], נפתלי [8], גד [9], אשר [10], יוסף [11], בנימין [12], ודינה [13]. אלו הם הילדים של ישראל והעם נקרא על שמם - בני ישראל, שתים עשר השבטים של ישראל. שימו לב כי אין שבט דינה, ומדוע? כי התורשה לפי התורה היא דרך אבות. תורשה בכל התנ"ך כולו מספר בראשית ועד דברי הימים התורשה נקבעת לפי האב. "וַיִּהְיוּ יְמֵי-אָדָם, אַחֲרֵי הוֹלִידוֹ אֶת-שֵׁת...", " וְאֵלֶּה, תּוֹלְדֹת תֶּרַח--תֶּרַח הוֹלִיד אֶת-אַבְרָם", "אַבְרָהָם, הוֹלִיד אֶת-יִצְחָק", "גּוּר בָּאָרֶץ הַזֹּאת, וְאֶהְיֶה עִמְּךָ וַאֲבָרְכֶךָּ: כִּי-לְךָ וּלְזַרְעֲךָ, אֶתֵּן אֶת-כָּל-הָאֲרָצֹת הָאֵל"... רשימת הדוגמאות עוד ארוכה. האם כמעט אף פעם לא מוזכרת, ברמה שלפעמים אנחנו אפילו לא יודעים מתוך הכתוב מי היא הייתה. למשל, אימו של דוד המלך (נִצֶּבֶת) מאין לנו שזאת הייתה אמא שלו? רק מדברי חכמים, זה לא כתוב בתנ"ך, זה תורה שבעל פה. ישנו פסוק שאומר שאסור לנו להתערבב עם הג

שפן מעלה גרה? לפני כמה ימים הסב מישהו את תשומת ליבי לשאלה מאוד מעניינת. לדברם, יש טעות בתורה. כתוב בספר ויקרא פרק יא פסוקים ה-ו "וְאֶת הַשָּׁפָן כִּי מַעֲלֵה גֵרָה הוּא וּפַרְסָה לֹא יַפְרִיס טָמֵא הוּא לָכֶם: וְאֶת הָאַרְנֶבֶת כִּי מַעֲלַת גֵּרָה הִוא וּפַרְסָה לֹא הִפְרִיסָה טְמֵאָה הִוא לָכֶם:". אבל ידוע לנו כי ארנבים ושפנים לא מעלים גרה. אז מה אנחנו יכולים להבין מזה? שהתורה טועה? שהתורה לא יודעת ביולוגיה בסיסית של ארנבים?  התשובה היא הרבה יותר פשוטה. הטעות היא לא בתורה אלה בדורות מאוחרים יותר, ואני אסביר. אם להוציא מילים מתוך הקונטקסט ניתן בטעות לחשוב שהתורה מדברת על ארנבים ושפנים כפי שאנו מכירים אותם היום, מכרסמים קטנים וחמודים עם אוזניים גדולות. אבל אם לקרוא לא שורה אחת אלה את כל הטקסט כפי שהוא, ניתן לראות בקלות שהתורה פשוט מדברת על חיות אחרות. שימו לב לכתוב המלא: "וַיְדַבֵּר יְהוָֹה אֶל משֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן לֵאמֹר אֲלֵהֶם: דַּבְּרוּ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר זֹאת הַחַיָּה אֲשֶׁר תֹּאכְלוּ מִכָּל הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר עַל הָאָרֶץ: כֹּל מַפְרֶסֶת פַּרְסָה וְשֹׁסַעַת ש

תפילין על יד שמאל וחרב ביד ימין הירידה למצרים לכתחילה אנו רואים שיעקב ובניו נולדו בארץ ישראל. ונשאלת השאלה, הלא היה אפשר שישארו בה? הרי אם האומה הייתה מתפתחת בארץ לא היו נאלצים לעשות מלחמת כיבוש, היינו שליטים על הארץ מההתחלה וזהו. אבל אבותינו ירדו למצרים ושם האומה התפתחה. ולא בנחת רוח התפתחה אלה בגלות, בעבודת פרך, ובצער. ואיך הגיעו למצב הזה? כאן יש שתי אפשרויות. האפשרות הראשונה שזה קרה בעקבות שנאת אחים ומכירת יוסף לעבדות שהרי אנו רואים סדר השתלשלות אירועים שזה הביא לזה. ואילו האפשרות השניה שזאת הייתה נבואה שניתנה לאברהם עוד בהיותו אברם שנאמר: “וַיֹּאמֶר לְאַבְרָם יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה” [ספר בראשית • פרק ט"ו • פסוק י"ג]” ולא היה מנוס מהנבואה הזאת. המציאות היא שיכול להיות ששתי האפשרויות נכונות ולא סותרות זו לזו. ה’ ידע שזה מה שיקרה בעתיד ולא היה רצונו לשנות את הדבר. אמנם אילו לא היו מוכרים האחים את יוסף, מי יודע מה היה קורה? אולי הנבואה המפחידה הייתה מתבטלת, ואולי היה קורה משהו אחר שהיה מכריח

A BRIEF HISTORY OF THE ISRAELI-PALESTINIAN CONFLICT It all began approximately two thousand years ago when the Babylonians took over the kingdoms of Judea and Israel around 586 BCE. Then came the Persian empire (539-332 BCE) and the Hellenists (332-141 BCE), and then it was briefly taken back by the Jews (The Maccabee army) and that’s what Hanuka is all about. But the return to power didn’t last for long, and in 63 BCE, the majority of the Jewish population was exiled by the Romans. They burned the Jewish Holy Temple, murdered thousands, and even renamed the land from Israel to “Palestina”. Fast forward to 1948, the diaspora of the Jewish people was finally about to be over. After being spread across the world suffering horrific violence against them through the years, the Jewish people were finally able to return to their homeland. At this point, Palestina belonged to the British crown after it was conquered from the Ottoman Empire (in 1917) and the population was a mix of Brits (m

כמה נקודות חשובות - התורה היא מסר ישיר מהקב"ה שניתנה לנו ביד משה הנביא. - התורה מכילה סיפורים על מנת ללמד דרך ארץ ומוסר + את ההיסטוריה של העם שלנו. - התורה מכילה חוקים שאדם ההולך לפי חוקים אלו הוא אדם טוב ומוסרי כי אלו הם חוקי ה'. הוא ברא את העולם לכן הוא יודע יותר מה טוב ומה רע ועלינו ללכת לפי החוקים האלה על מנת ליצור חברה טובה לחיות בה. - בני ישראל הם שבט (שפעם היו 12 היום אחד). והתורה היא חוקי המוסר של השבט. תופעה של חוקי מוסר ודת השייכת לשבט מסויים היא אינה תופעה ייחודית רק לנו, אבל זה לא דבר רע, אלה ההיפך, זה דבר נפלא. שבט, עם, ללא חוקי מוסר אחידים נראה כמו ארצות הברית היום. מלחמת מוסרים שונים בתוך העם. - את חוקי המדינה יש לבסס על חוקי התורה כי חוקי מדינה חייבים להיות מוסריים. ואני אספר לכן סוד קטן: המדינה שלנו לא הולכת לפי התורה. הלוואה בריבית (לא תיקח נשך), אי הוצאה של רוצחים להורג (השופך דם אדם) ועוד כל מיני דוגמאות כאלה ואחרות בהם המדינה נכשלת ללכת לפי המוסר של השבט שעבורו המדינה הזאת נוסדה. - מצד שני בית דין תורה (הסנהדרין לשעבר) וגוף ממשלתי הם גופים נפרדים ואין לאחד