Fox Thoughts

משיח  כשהייתי קטן סיפרו לי סיפורים חסידיים שיום אחד יבוא משיח. המשיח יגיע על חמור לבן, יהיו קולות שופר בכל העולם, ואנחנו נעלה על עננים שייקחו אותנו לירושלים שבו בית המקדש ירד מהשמיים הישר להר הבית. שם יהיה משתה גדול והרבי יקבל את פנינו בחיוך ובזרועות פתוחות. הוא יעמוד שם לצד אבותינו הקדושים. מלאכים ישירו לכבודו וכל עם ישראל ירקוד מעגלים, ישמח, ויעשה משתה. אחרי זה יהיה שלום בעולם, כולם יאהבו זה את זה, כולם יעבדו את ה' מתוך שמחה וטוב לבב. היצר הרע יעלם, לא יהיו מלחמות, ואז בשבל האחרון, המתים יקומו לתחיה והמוות יעלם מן העולם. הסיפור הוא ללא ספק מעניין אבל הוא מותיר אחריו יותר שאלות מתשובות. שאלות עליהם אשתדל לענות בפוסט הזה. מי הוא המשיח? לפני שנדבר על המשיח הבה נסתכל במקורות. מי הוא המשיח? מאיפה הרעיון הזה או הדמות הזאת הגיעה? מה אנחנו יודעים על המשיח? נתחיל מהמילה עצמה. משיח מלשון משיחה והשם מתייחס לשמן הקודש בו משחו את הכהן הגדול בבית המקדש. על "הכהן המשיח" כתוב בספר במדבר ל"ה, כ"ה: «הַכֹּהֵן הַגָּדֹל אֲשֶׁר מָשַׁח אֹתוֹ בְּשֶׁמֶן הַקֹּדֶשׁ». בנוסף ניתן למצוא בת

אהבה      שאלתם את עצמכם פעם מהי אהבה? כמובן שהתשובה הנכונה היא BABY DON'T HURT ME, אבל חוץ מזה אף אחד לא באמת יודע. ולמרות שאף אחד לא יכול להגדיר מהי אהבה, כולם מרגישים אותה. כמה פעמים התאהבנו? כמה חווינו אכזבות? כמה תלינו תקוות? כמה מהם כן התממשו? כמה לא? וכמה סוגים של אהבה יש בכלל? אנחנו משתמשים באותה המילה כשאנחנו מדברים על הרגשות שלנו להורינו, לאוכל שאנחנו אוכלים, לבני הזוג שלנו, לילדים שלנו, לחיות המחמד שלנו, ואפילו לתחביבים שלנו. אבל אני לא אוהב את אמא שלי כמו שאני אוהב פיצה, ואני לא אוהב את בת זוגתי כמו שאני אוהב את השיר שמתנגן לי באוזניות עכשיו. יש סוגים שונים של אהבה, הרבה סוגים שונים. אלו הם רגשות אחרים לגמרי אבל לכולם אנחנו קוראים באותו השם - אהבה. זה לא נשמע לכם מוזר?       אז נכון שיש שמות לסוגים של אהבה, אפלטונית, רומנטית, וכו', אבל אני שואל אם מדובר בכלל באותו הרגש? אני חושב שאת התשובה הנכונה מצאתי בשפה הספרדית. את הביטוי *TE QUIERO ניתן לתרגם גם כ-"אני אוהב אותך", וגם כ-"אני רוצה אותך". שזה מאוד מעניין כי רצון ואהבה כן הולכים יחד. אני רוצה ל

  הוצאת זרע לבטלה הזהרה! הפוסט מכיל תכנים מיניים ופריצות מה נהוג לאמר היום על הוצאת זרע לבטלה? פשע ורשע? פריצות? שווה ערך לרצח? האיסור הכי חמור מהתורה? חלק מעשרת הדברות? יחתכו לך בעולם הבא את הידיים ויבשלו אותם בסיר ענק? אלו הדברים שיצא לי לשמוע / לקרוא בנושא. ונשאלת השאלה - הכיצד יכול להיות שאלהים ברא את האדם עם צרכים בסיסיים ואז אסר אותם? זה כמו שתגיד לי שאסור לי לישון מספיק שעות בלילה. אני לא אמות מזה, אבל איכות החיים שלי תרד כי הגוף שלי זקוק ליותר זמן מנוחה על מנת לתפקד באופן בריא.  תחילה נביט במקורות. מאיפה האיסור הגיע? בתורה לא כתוב באופן מפורש שאסור לעשות את זה אבל יש כמה מקרים אותם פירשו אחרי זה כאיסור על הוצאת זרע לבטלה. המקרה הראשון הוא הסיפור על אונן (בנו של יהודה) שסירב להמשיך את זרע אחיו ובמקום זאת שפך זרעו ארצה [פרשת וישב]. ויש הטוענים כי זה כתוב בעשרת הדברות "לא תנאף" [שמות, כ', י"ב] למרות שהכוונה הייתה לקיום יחסי מין עם אשת איש. אבל באופן מפורש יותר, האיסור על הוצאת זרע לבטלה הופיע תחילה בתלמוד הבבלי [מסכת נידה פרק 2 דף 13] "ואמרו ליה אין לו מקום

לסלוח "רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם הֲרֵינִי מוֹחֵל וְסוֹלֵחַ לְכָל מִי שֶׁהִכְעִיס וְהִקְנִיט אוֹתִי, אוֹ שֶׁחָטָא כְּנֶגְדִּי בֵּין בְּגוּפִי, בֵּין בְּמָמוֹנִי, בֵּין בִּכְבוֹדִי, בֵּין בְּכָל אֲשֶׁר לִי, בֵּין בְּאֹנֶס בֵּין בְּרָצוֹן, בֵּין בְּשׁוֹגֵג בֵּין בְּמֵזִיד, בֵּין בְּדִבּוּר בֵּין בְּמַעֲשֶׂה, בֵּין בְּגִלְגּוּל זֶה בֵּין בְּגִלְגּוּל אַחֵר, לְכָל בַּר יִשְׂרָאֵל, וְלֹא יֵעָנֵשׁ שׁוּם אָדָם בְּסִבָּתִי. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי שֶׁלֹּא אֶחֱטָא עוֹד, וּמַה שֶּׁחָטָאתִי לְפָנֶיךָ מְחֹק בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, אֲבָל לֹא עַל יְדֵי יִסּוּרִין וָחֳלָאִים רָעִים. יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ, יְהֹוָה צוּרִי וְגֹאֲלִי" הטקסט שזה עתה קראתם הוא מתוך "קריאת שמע שעל המיטה" וכיום יש הנוהגים לאומרו כל ערב לפני השינה. אבל מה זה אומר לסלוח באמת וכיצד אפשר לסלוח לאנשים? האם לכל אחד מגיע לו שיסלחו לו? האם אנשים צריכים להיות סלחנים? האם סלחנות היא מידה טובה? או שאדם סלחן הוא מראה חולשה? על כל השאלות האלה לא תקבלו ת

  קבלה "אם יש כסף מזומן אז לא צריך את הקבלה" - שוטי הנבואה לאחרונה נתקלתי בסדרת הרצאות מעניינת ביוטיוב המטילה ספק על מקורו ההיסטורי ואמינותו הדתית של ספר הזוהר בפרט, ועל חכמת הקבלה ככלל. צירפתי את כל הקישורים בתחתית הפוסט. תהיה דעתכם אשר תהיה על הנושאים והדיעות המוצגות בהרצאות אלו, הנושא ללא ספק מעניין ושווה בחינה.  מהי חכמת הקבלה? לדת משה וישראל יש מספר אמונות עיקריות מוסכמות הנלקחות כאקסיאומות ולא נתונות למחלוקת. האמונה הראשונה היא אמונה באל אחד. האל מוגדר ככוח עליון קדמון לכל, אשר תמיד היה ותמיד יהיה. אין לו גוף, והוא אינו מוגבל במקום ובזמן. בורא ראשוני אשר אין לו ראשית ואין לו תכלית. האל הוא זה שברא את היקום ואף אחד לא ברא אותו כי אין קדמון לו. לא ניתן להבינו בשכל או למדוד בכלי מדידה מודרניים. על קיום האל אין ויכוח, או שאתה מאמין שהוא קיים או שאתה לא מאמין.  האמונה השניה היא האמונה שהתורה היא אמת והמצוות אותם היא מצווה אותנו הם חוקי האל ועלינו לשמור אותם. על האמונה השניה יש הרבה יותר מחלוקות. המחלוקות הן לא על השאלה האם לשמור תורה ומצוות או לא, אלה על השאלה כיצד לשמרם נכו

בחירה חופשית הפוסט הזה מייצג דעה אישית ולא מבוסס על כתבי עט דתיים מפורסמים. אם אלהים רואה את העתיד, האם זה אומר שאין לנו בחירה חופשית? ואם יש לנו בחירה חופשית, אז איך הוא יכול לדעת מראש מה נבחר? כשאנחנו מדברים על אלהים עלינו להבין שמדובר בכח שהוא מעל הטבע. הזמן, הוא גם חלק מהטבע. בעבורנו העתיד עוד לא קרה, ולכן מהצד שלנו יש בחירה חופשית. בעבורו כל הזמן כבר קרה מרגע בריאת העולם ועד הסוף. לכן מנקודת המבט שלו, הכל כבר קרה ואת כל הבחירות החופשיות שיכולנו לעשות אנחנו כבר עשינו. זה כמו לצפות בהקלטת וידאו של משחק. בעת המשחק, הייתה לשתי הצדדים בחירה מלאה כיצד לפעול, אבל בסוף המשחק, כשצופים בהקלטה, אנחנו יכולים לחזות מראש מה כל שחקן יעשה כי זה כבר נעשה. אלהים יכול להיות בו זמנית גם בתחילת המשחק וגם בסוף שלו כי הוא מחוץ לזמן. מה שאומר שהוא יודע מה נבחר לעשות אך עם זאת הבחירה שלנו היא חופשית לחלוטין כי בעת הבחירה שלנו, העתיד עוד לא היה קיים. ואם קצת קשה לעכל את זה הנה משהו שעוד יותר מסבך את העניין. מה לגבי נבואה? נגיד והתגלה לי בנבואה שהיום זה היום האחרון שלי על כדור הארץ, האם יש לי דרך למנוע את ז

על אמונות תפלות ואמונה בתפילות מה ההבדל בין אמונות תפלות ואמונה בתפילות? או במילים אחרות, כיצד אמונות תפלות שונות מאמונות דתיות? האם בכלל יש הבדל? מצד אחד אין כרגע הוכחה מדעית לא לפה ולא לשם. אין מחקר שאומר שאנשים דתיים וחילונים הם בעלי מזל שונה, שתפילות עוזרות ועבירות מביאות עונשים. יש אנשים שלא שומרים מצוות ולא משתחווים לאף אחד, לא מאמינים בשום דת ולא מתפללים אבל הם עדיין מוצלחים ויש להם בריאות, פרנסה ושלום בית. ויש אנשים דתיים שמתפללים כל יום יותר מפעם אחת וזה לא עוזר להם לצאת מהעוני, להתגבר על מחלות, או להפסיק לריב עם בני הזוג. גם דתיים מתגרשים, מוצאים את עצמם בתאונות דרכים, או זרוקים ברחוב בלי פרוטה. כנ"ל אין גם הוכחה מדעית לאמונות תפלות. ראי שבור לא באמת מביא מזל רע, תלתן עם ארבעה עלים לא באמת מביא מזל טוב, ומלח שנשפך לא יביא לריב. אז אולי אין לנו כרגע מחקר אמיתי שמוכיח משהו באופן שלא ניתן לערער עליו, אבל זה שלא הוכחנו משהו אמפירית לא אומר שזה לא קיים. העובדות בשטח מראות שאנשים כן מרגישים שזה עוזר אחרת הם היו מפסיקים להתפלל או מפסיקים להאמין באמונות טפלות. אז אולי ניתן לסכם

איך אני הייתי מרכיב ממשלה? לאור חמשת הבחירות האחרונות שהיו לנו הגעתי למסקנה שהממשלה שלנו לא בנויה נכון. הסיבה בגללה הם לא הצליחו להרכיב ממשלה היא כי הקולות לא תאמו את השיטה שלהם. אז מה הם עשו? ניסו שוב ושוב. הם כאילו אמרו לנו: תמשיכו להצביע עד שלא תלמדו להצביע נכון. ובכן, אני רואה בזה כשל מערכתי חמור. תוצאות הבחירות הם מספרים. אם הכנסת לא יודעת להתמודד עם המספרים האלה היא עושה משהו לא תקין. תחשבו על זה כעל תוכנת מחשב - אם הייתה לי תכונה שאמורה לעבד נתונים והיא פתאום הייתה קורסת, הייתי תחילה בודק את הנתונים. ברגע שהייתי רואה שהנתונים תקינים, הייתי בודק את הקוד. אז הכנסת לא עשו את זה. הנתונים תקינים, הבחירות מייצגות את מה שהעם רוצה - המערכת שלהם לא ידעה כיצד להתמודד עם המספרים הללו ולכן המערכת לא בסדר, לא העם. יש הרבה אנשים במדינה שאוהבים להתלונן, כי להתלונן זה קל, זה לא מצריך הרבה שכל או חשיבה מעמיקה. להתלונן כל אחד יכול על כל דבר. הפוסט הזה הוא לא בא במטרה להתלונן אלה לפתור בעיה, לפחות להציע פתרון. בפוסט הזה אני מציע מודל תיאורטי כיצד ממשלה יכולה להתנהל לא משנה מה העם הכניס לקלפי. מערכ

הטרור האסלאמי פוגע במוסלמים מדינת ישראל קיימת והטרור לא יעצור אותה מלהתקיים. אבל הטרור המוסלמי עושה נזק לא רק לנו, הוא עושה נזק גם למוסלמים. קחו למשל את הילדים בעזה שבמקום ללמוד מקצוע, הם לומדים שנאה וטרור, האם הם מאושרים? (מקור https://www.businessinsider.com/hamas-kid-summer-camp-2016-8) קחו את תושבי עזה שחיים מאחורי גדר ההפרדה וצריכים לעבוד בדיקות בטחונות ביציאה, האם הם נהנים לחיות ככה? אני לא חושב. כמובן שאם לא היה טרור לא היינו נאלצים לנקוט בפעולות האלו, אבל לך תמצא מישהו שיקשיב להגיון בריא, יותר קל להגיד שמדינת ישראל "נאצים" ועזה זה "גטו". הרקטות  שהם זורקים עלינו פעמים רבות פוגעות גם בתושבי עזה שנשארים ללא חשמל שחברת החשמל הישראלית מספקת להם [2]. חיילים נאלצים להיכנס לבתים של אנשים לחפש מחבלים. ואני כבר שותק על תגובות אוויריות שהורסות ביניים ולפעמים גם הורגות אנשים. ככה לצורך סטטיסטיקה, בשומר החומות נהרגו 16 אזרחי ישראל מתוכם חייל ושלושה אנשים שהם לא תושבי המדינה, ו-286 פלסטינים [1]. אבל פלסטינים תושבי עזה הם לא היחידים שנפגעים. מה לגבי תושבי ישראל ערבים? לא